מראות הצובאות על נביאים ראשונים שצ

טוב הדבר כי בזה נדעה בינינו מה טוב אך לא אמרו שהיו הם חפצים לעשות הדבר להיות מהקוראים בשם הבעל כי לא שלם לבם עמו כי אם שטוב הדבר בעצמו לעשות אך לא שיעשוהו הם כי אם כל כת יעשה להחזיק סברתו אליהו מצד הש"י והחטאים ההם מן הצד האחר אז בראות אליהו כן עזב אותם ופנה אל נביאי הבעל וידבר אליהם בחרו לכם הפר הא' ועשו ראשונה כי אתם הרבים וקראו בשם אלהיכם שתזכירו שם הבעל כמדובר למעלה ובזה אני מבשרכם שע"י כן ואש לא תשימו כי הכל הוא לשום אתם על ידו אש אז ויקחו את הפר אשר נתן להם אליהו אשרי חכמינו ז"ל מגידי האמת כי אם הוא אמר להם בחרו לכם הפר הא' איך הוא אומר אשר נתן להם אליהו אך אין זה כי אם שאשר יצא עליו הגורל לעזאזל לא יכלו כל נביאי הבעל לזוז אותו ממקומו עד שפתח אליהו פיו וא"ל לך עמהם ואל ימצאו עלילה כשם ששמו של הקב"ה מתקדש על ידי זה שעמי כך מתקדש על ידך אמר לו וכך אתה יועצני שבועה שלא אזוז מכאן עד שתמסרני בידם מיד ויקח את הפר אשר נתן להם ויעשו המזבח והפשט ונתוח ושום על העצים אשר על המזבח ויקראו בשם הבעל כאשר היה התנאי להשמר מההשבעה כאשר כתבנו למעלה באו' וקראתם בשם אלהיכם והיה מהבקר ועד הצהרים לומר הבעל עננו בה"א הידיעה שהוא על מי שוה שלהם למטה הוא דוגמתו ואמר לאמר הבעל עננו שעזבו שאלת האש והיו מתרצים במציאות מענה מה שיענה אותם כדי שיוכלו לומר כבר ענה אלא שאין לו חפץ בנסיון ואין מציאות קול עם היות כי אין עונה והוא ע"ד מז"ל שכשאמר הוא יתברך אנכי ה' אלהיך השתיק את כל העולם בל יאמרו אם ישמעו איזה קול שאחר הוא שעונה נגדו חלילה ואפי' עשה שלא יהיה לקולו בת קול שהיא הברה הנשמעה בהרמת קול כאלו יש מדבר הברה כדברי הקול בל יאמרו שהיה אחר עונה נגדו למען יודע לעיני הכל כי הוא לבדו ובצעדיו אין אלהים ועל דרך זה יאמר אין קול במציאות בל יאמרו כי הוא קול הבעל ולא בלבד כ"א אפילו הברה להיות לקול איש בת קול שהיא הברה שנראית כעונה גם זה לא היה בעולם בל יהיה להם פתחון פה לתלות אז בראותם כך ויפסחו על המזבח והוא כי התחילו להיות פוסחים כמתחרטים על המזבח לבטל הנסיון ובלתי גמור הדבר באומרם אשר עשה כלו' כי אליהו שנתן להם הפר הוא אשר עשה זה ואם כך לא היה בא אל הפועל גמר הענין והוא כי עיקר כחם הוא מהצהרים והלאה כי ינטו צללי ערב והלילה שהוא זמן שליטת כחות הטומאה ועתה יאמר כי מהבקר עד הצהרים אינו נסיון גמור ועוד כי דרכם כסל למו היה כדי להשרות עליהם כח טומאה והם כמתנבאים קוראים קולות גדולים ומתגודדי' ומכים עצמם כמשתגעים בחרבות וברמחי' עד שפך דם כהרהורי כחות טומאותם ואז שורה עליהם הרוח וראה אליהו כי עתה יאמרו אלו היינו עושים כמשפטינו