מראות הצובאות על נביאים ראשונים שפט

היו הוולנום פוסחים על ב' הסעיפים נגררים אחר פתויי כזבי נביאי הבעל ולבם נכון בקרבם כי שלם לבם אחר הבעל גם שהתעום כזביהם אל נביאי השקר ועל הכת הג' הזאת שם אליהו את לבו להטות לבבם אל ה' אלהיהם ולהעמידה על האמת וזה היה כל יגיעו וכל חפץ בל יאבדו אחרי ההבל עם אלהי אברהם ויצו לקבץ את החטאי' בנפשות' נביאי הבעל המתעים את העם למען עשות כיום ההוא להחיות עם רב להראות לכל המין ישר' לעיני המתעים אותם כי ה' הוא האלהים ואין זולתו ואך שקר למדום הרשעים ההם ולהיות כל חפצו להטות לב המון עם בני ישראל הנכונים בלבם אל ה' ולהסירם מלהתפתות מהחטאים ההם נגש אל כל העם הם הכת הג' ויאמר אליהם עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים שאינכם גומרים בלבכם איזו האמת אם ה' האלהים לכו אחריו ואם כו' ולהיות שה' לא ידעו כי היה לבם נכון לא ענו העם אותו דבר אז ויאמר אליהו אל העם התיצבו וראו אות ומופת והסירו ספק מלבכם הנה אני נותרתי נביא לה' ונביאי הבעל חמש מאות איש ותראו כחי להיותי דבק בהם ותראו כח חמש מאות איש כי הבל הוא להיותם נצמדים לבעל ובזה יודע יתנו לנו שנים פרים ולא אמר שני פרים כי אם שנים הוא מאמר ז"ל מגידי האמת כי שאל תאומים בל תהיה בחינה משונה לזה מזה כי אם אחדים ועל כן לא אמר שני פרים בל יראה שני פרים נפרדים כי אם שנים שיורה על אחדותם זה עם זה ויבחרו להם תחלה הפר האחד כו' ואני את הפר האחד ולא אמר השני כי להיותם דבקים זה בזה להיותם תאומים לא אמר אחד ושני על דרך מז"ל על פ' ויפתח האחד את שקו זה לוי מי הוא שנפרד מאחיו גם שיהיה עם אחרים נקרא אחר זה לוי כי שמעון ולוי אחים ובהפרדם כי לקח מאתם את שמעון נמצא יחידי כך הפר הזה השני בהפרדו מאחיו נמצא יחידי להיותם תאומים דבקים באיכותם וקראתם בשם אלהיכם אתם גם אתם עם נביאי הבעל והיה האלהים אשר וענה באש הוא האלהים והנה באחד מב' דרכים היה אפשר להם להביא אש או ע"י השבע' בשמות הקדש לשר האש או ע"י כשופים ולהטים כעשות את א' השדים יביא אש מיקוד לשלול שתיהם אמר וקראו בשם אלהיכם והוא כי אם יעשו השבעות שמות לא יועיל להם בקוראם בשם הבעל כי אין הקדושה פועלת בהזכיר דבר טמא כי מי יתן טהור מטמא ולשלול הדרך הב' אמר אשר יענה באש בקמ"ץ הבי"ת שהוא באש הידוע הוא אש מן השמים משא"כ ע"י שד שאין לו כח רק באש של מטה ויבחן באכול את העולה פר אחד מנותח כי אין אש של הדיוט אוכלת את העולה שעל העצים אם לא שיבעירו העצים תחלה וירבו לנפוח בנאד של נפחים שלא יכבה בלחו' נתחי הפר משא"כ באש של מעלה שמיד אוחזת בעולה של העצים טרם תאחוז בעצים כאשר עשה אליהו כי ותפול אש ה' ותאכל את העולה ואח"כ ואת העצים כו' ואז להיות כי המון העם היו תאבים לפקוח עיניהם לדעת האמת מיד כשמעם אמרו