עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מראות הצובאות על נביאים ראשונים

מראות הצובאות על נביאים ראשונים שפד

Maraot Hatzovoat (Nevi'im Rishonim) 384 · מראות הצובאות על נביאים ראשונים · free full Hebrew text

Open in the reader →

המים ויקרא אליה ויאמר לקחי נא לי פת לחם בידך כלומר מים בלא לחם תחלה נסיב לבא לכן לקחי נא עתה תחלה פת לחם בידך קודם שאשתה הנה במעשה הזה מצאנו ראינו גדולת חסד יוצרנו עם נותני צדקה כי בו הורה הוא יתברך כי טרם יתן האדם הצדקה הוא ית' נותן בלבו לעשיתה ומאז תחשב עליו כאלו מעצמו עשאה ועוד שנית כי הוא עולה בדעתו שזן את הדל ונהפוך הוא שאדרבה הדל זן אותו. שלישית כי טרם תת האדם מלחמו לדל הוא יתב' נותן לו ברכה. רביעית כי אפילו שלא יראה הניתן תוספת בקרוב במה שנותן ממנו ואדרבה אם מעשרה זהב נותן אחד ורואה שנשארים ט' והאחד איננו אל יעלה על רוחו כי חסרון עשה בהם כי אם שבתשעה הנותרים נותרה ברכת ה' היא תעשיר ובאיכותם נשארה ברכה אשר לא יוכל איש לשער כי מעשה האלהים הוא ואין יד שכל אדם משגת דרך ה' נמצא כי אין זכות לאדם רק ברצון הטוב אשר ידבנו לבו כי לפי האמת הוא הנזון בזכות מה שנותן לדל ולא הדל במה שמקבל ורב חסד לאדון הכל שמעלה על הבעל הבית שמכלכל את העני על רצונו הטוב עם היותו להפך ושלש אלה נזכרים פה באר היטיב ובראשון החל כי פי ה' דבר צויתי אשה אלמנה לכלכלך והלא אין הצווי הלז שדבר הוא יתב' עמה כי אם שמה שמעתה הכין לבה לעשות הדבר מעלה עליה כאלו מעצמה היא תכלכלנו והשנית הוא מחשיב הוא יתברך כאלו היא כלכלה אותו ועין בעין נראה כי נהפוך הוא כי היא ובנה היו מתי' אחרי אכלם מלא כף קמח שבכד ומעט שמן כדברה אליו ועשיתיהו לי ולבני ואכלנוהו ומתנו ואדרבה הוא יתב' בזכות אליהו המקבל הרבה את הקמח ואת השמן ונזונו שלשתן זמן רב ואחר שנאמר כי העלה עליה הוא ית' כאלו הוא כלכלה אותו נתבאר כי לא משלה כלכלתו כי אין לה רק רצון הטוב לעשות והוא כי באמור אליה קחה נא לי מעט מים מיד הלכה ובאמור לה קחי נא פת לחם לא אמרה אין לי כי אם אמרה חי ה' אם יש לי כי אם מעט קמח כו' ואכלנוהו ומתנו כלומר אם אכלנוהו אני ובני לא נחיה בו כי על כל פנים ומתנו בלי ספק וא"כ אח' שגם שאם אכלנו ומתנו נמצינו אם נאכלהו בלתי עושים מצוה ומתים כלומר ולכן טוב תתי אותו לך וצדקה תחשב לנו ונמותה אחר עשות המצוה ולא שנמות בלי עשותה עוד כיונה כי הנה אשר לו פת בסלו סובל על תקות הפת ההוא אך באכול הנשאר ואין כל מאומה טרם יתעכל זה ימות בדמיון כי אין עוד פת בסלו להשיב אל לבו וימות על אפס תקוה הנה שפירש הכתוב כי מה שאמר הוא יתברך שהיא תכלכלהו הלא הוא על רצונה הטוב להיטיב כמדובר ועוד על הבטחון כי אז השיב הוא ואמר אל תראי מהמות ומענין האכילה עשי כדברך עוגות בשמן אך שתבטחי בה' שתעשי לי עוגה קטנה בראשונה ובטחו בה' שישאר אח"כ בשבילכם ואינו אומר שאוכל אני תחלה ואחרי כן אתם כי אם והוצאת לי שבהוצאה תהיה ראשונה אך לא באכילה וז"א אחרי כי