מראות הצובאות על נביאים ראשונים שפג

לזכות גדול שקדש שם שמים ברבים עכ"ז להיות הוא ית' חפץ חסד להאריך גם לבלתי ראויי' רצה הוא ית' לרמוז לו ענין זה ולצערו מעט להורות לו כי חפץ ה' להיות ארך אפים לרבים ולהיות כי כל ענין זה היה לרמוז לו ענין נוסף על פשוטו נאמר ויהי דבר ה' אליו לאמר כלומר כי דבר זה שאומר לו לך כו' הוא לאמר לו ענין זולת פשוטו שהוא הרמז כמדובר

(ח) ויהי דבר ה' וכו'. קום לך כו' ראוי לשים לב אל אומרו לאמר כי אינו לאמר לזולת. ועוד אומרו צויתי אשה אלמנה לכלכלך כי הלא נהפוך היה כי הוא כלכלה אותה ואת בנה שעל ידו כד הקמח לא כלתה וצפחת השמן לא חסר מטרם תאכילנו כי לא היה כי אם מלא כף קמח והוציאה לו עוגה ולה ולבנה ואכלו כלם ימים. ועוד למה התחיל לשאול ממנה מים לשתות וכפי הנראה לא שתה אז כי מיד עיכבה בשאלת פת לחם וצוה לה לעשות עוגה והוטבלה בזה ולעשות לה ולבנה וגם היה לו להמתין עד תביא המים וישתה ואח"כ ישאל הפת לחם. ועוד כי מתשובתה על הפת לחם נראה שלא הודת לתת מאשר לה כי אם לעשות עוגה לה ולבנה ועוד כי מה היתה זכותה באשר עשתה לו אם ראתה הברכה בעיניה כי כד הקמח לא כלתה וצפחת השמן לא חסר ולא עוד אלא שאמרו חכמי האמת כי נכתב תת בשני תוי"ן כאומרו תתן כי היא בזכותה תתן גשם על פני האדמה ולפי הנראה לא גדלה זכותה בזה כמדובר

אמנם הנה הוא ית' רצה להקים דבר עבדו לבלתי תת מטר כי אם לפי דברו אך היה חפץ ה' לא יאריך אליהו עוד מלשאול מטר מאת ה' וירמוז לו שלשת הרמזים הנאמרים בכלכל אותו על ידי העורבים בנחל כרית ובקנאתו על כבוד ה' צבאות לא שאל לכן רמז עוד ביבושת הנחל וחסרו לו מים לשתות והוצרך להטלטל למען יתן אל לבו כי כן כמה עניים ואביונים יבקשו מים ואין ועכ"ז לא שב מקנאתו כי גדול קנאת ה' על כן אלהינו מרחם צוהו לכת צרפתה אשר לצידון וקרוב לשמוע שגם בזה רמז לו שכבר נצרפו ישראל בענין צידה שחסרה מהם עד כה אך עיקר הענין הזא למען יראה במקום ההוא צרת אלמנה ויתום אשר הוא ית' מרחמם ומזהיר על ענויים שאלמלא הוא מתו גם שניהם כדברה אליו ועשיתיהו לו ולבני ואכלנהו ומתנו ומהם יראה כי כמה וכמה כיוצא בהם בכל המין ישראל אשר יתמו ברעב ללחם באופן שטוב הוא יבקש עליכם רחמים ויהי טל ומטר לפי דברו ושם יראה כי אף גם הוא ע"י זכות אשה אלמנה ע"ד נס מתפרנס מה יעשו זולתו וזהו הנה צויתי שם אשה אלמנה לכלכלך אז ויקם וילך צרפתה ויבא אל פתח העיר והנה היא לפניו מקוששת עצים אז נתן אל לבו כי זאת האשה אשר הוכוח ה' לכלכלו ויעש גם הוא כהנהו כותאי דידעי למישאל ששואל העני בצל ובנותנם אליו אמר בצלא בלא פיתא נסיב ליבא ככה בוש אליהו להתחיל בשאלת לחם כי היה יקר בימים ההם על כן התחיל במים לשתות וגם זה מעט וכאשר ותלך לקחת