עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מראות הצובאות על נביאים ראשונים

מראות הצובאות על נביאים ראשונים שפב

Maraot Hatzovoat (Nevi'im Rishonim) 382 · מראות הצובאות על נביאים ראשונים · free full Hebrew text

Open in the reader →

שאפשר כי גם מאז נתעתדו היה ע"י מה שהיה עתיד לקנא אליהו כי הכל גלוי לפניו ית' גם מקודם לעולם

יז (ב) ויהי דבר ה' אליו כו'. ראוי לשים לב אל אמרו לאמר כי אינו לאמר לזולת. ועוד אומרו לך ופנית לך קדמה מה הוא לשון פניה זו והראוי יאמר לך אל נחל כרית אשר על פני הירדן ועוד למה היה במקום ההוא מבזולתו. ועוד למה כלכלו ע"י עורבים שהם עופות טמאים כמאמר הגמרא שאם היו אנשים שני' מעיר ששמה עורב היל"ל עורביים ולא עוד אלא שאמרו צויתי לכלכלך כי אין ציוויו יתברך בלי כיוון אל דבר נאות. אך לזה נזכירה מאמרם ז"ל ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ כי העורב יצא יצוא ושוב שלא נעשה שליחות על ידו עד יבושת המים מעל הארץ בימי אליהו שישתלחו לכלכלו וראוי לדעת מה זה היחס לרמוז ענין אליהו מאז בימי נח ועוד נזכירה מאמר ר' פלוני שאמר לר' שלא היה ראוי לפרנס בשני בצורת אלא לבני תורה ושלא להשתמש בתגא א"ל ר' פרנסני כעורב וככלב וראוי לדעת למה תפס עורב וכלב יותר משאר ב"ח אך יהיה כי הנה הוא ית' צוה אל נח להפריש זכרים מנקבות שלא ישמשו בתיבה ושיפרנסם והנה עורב וכלב שימשו והיה ראוי שלא יפרנס נח ועכ"ז לא מש מלזונם כן אמר לו פרנסני כעורב וככלב שעם היותם בלתי ראויים פרנסם נח. ונבא אל הענין הוא כי רמז לו ית' לאליהו שלשה טענות שהיה לו להאריך עם היות כי לקדש שמו יתברך כיון הא' שיביט אל אברהם אבינו שהיה זן את כל גויי הארץ עוברים ושבים כלם עובדי עו"ג על כי מעט מזער מהם היו מתקרבים אל ה' וראוי לעשות כן לזרעו לבלתי דקדק כ"כ אם עובדים עו"ג כ"א להאריך להם וזהו ופנית לך קדמה שישים פנייתו אל איתן האזרחי הוא אברהם שעליו נאמר מי העיר ממזרח שהוא קדמה ובזכותו יאות להאריך שנית יביט כי גם אם יש עו"ג בתוכם ג"כ יש צדיקים עובדיה ומאה נביאי אמת שבעת אלפים כל הברכים אשר לא כרעו לבעל וכו' כי הלא הוא יתברך גזר ים סוף לגזרים ויכרת את הירדן עם שעבר פסל מיכה בים ובירדן וזה רמז באומרו ונסתרת בנחל כרית לרמוז אל כריתת ים סוף אשר על פני הירדן שמימיו תמו נכרתו עם שעבר פסל מיכה שם כי בשביל הצדיקים אשר בקרבם לא חש הוא ית' ועוד כי גם אם נאמר שלא היו ראויים ליזון יביט אל העורב וכלב שעם ששימשו בתיבה זן אותם נח ולא מנעו ה' כך יניחם להתפרנס כעורב וככלב וזה רמז לו באומרו ואת העורבים צויתי לכלכלך למען יזכור דבר נח ויתן אל לבו ועל כן נרמז מאז באומרו עד יבשת המים ולמען יזכור הדבר אירע לו כן כי עורבים זנו אותו עד יבושת המים מהנחל ולא נזכר פה כלב כי לא היה דרך להתפרנס על ידם כי עוף פורח נוטל משולחן אחאב כמ"ש בגמרא או משולחן יהושפט ופורח באויר ומביאו אליו משא"כ הכלבים והן אמת כי לא יבצר מהחשב לאליהו