מראות הצובאות על נביאים ראשונים שפא

(לד) בימיו בנה חיאל כו'. לומר כי עד כה לא ערב איש אל לבו לעשות כן מפני קללות יהושע אך אחר שנתפקר אחאב כ"כ ערב אל לבו האיש הזה לדון ק"ו ומה אם גזרתו יתב' אשר קלל למתפקרים בעו"ג שנ' ועצר את השמים כו' לא נתקיים אחרי אשר הפליג אחאב כ"כ כמשז"ל קלות שעשה אחאב כחמורות שעשה ירבעם כ"ש שלא מתקיים ועל כן בימיו בנה כו' ולא עוד כי אם גם שראה כי ביסדו מת בכורו לא נתן אל לבו שכאשר נתקיימה ההתחלה יתקיים הסוף כי אין זה כי אם התפקרות להכעיס ויהי מה ואז בהגמר הדור גלה אל אחאב מה שגרם ההתפקרות שהוא הקל וחומר אם מאמר הרב לא נתקיים איך יתקיים מאמר יהושע התלמיד כמשז"ל שהיה אחאב באבילות שגוב צעירו ואמר לפני אליהו מה זה שדברי משה שדבר שעל העו"ג יעצרו השמים לא נתקיים וקללת יהושע על הבונה את יריחו נתקיימה ואז השיב אליהו ויאמר חי ה' אלהי ישראל כו' אם יהיה השני' האלו טל ומטר כו' וענין אומרו אשר עמדתי לפניו ארז"ל וכי לפני ה' עמד אלא שעמד לפני אחיה השלוני שהעומד לפני הצדיק כעומד לפני השכינה וע"ד הפשט יתכן במה שנשים לב אל אומרו כי אם לפי דברי למה תלה הדבר בו ולא אמר כי אם בשובכם אל ה' וכיוצא בענין זה אך הנה ידענו כי פנחס הוא אליהו והנה כאשר קנא קנאת ה' על דבר זמרי כך קנא פה קנאת ה' על העו"ג והנה חש פן יקצוף האלהים על קולו באמת באמור הלא הקנאה ההיא שעמדת וקמת בקנאתך שנאמר וירא פנחס ויקם מתוך העדה היה להשיב חמתו יתברך מהשחית הכל כמאמרו ותברך ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי אך קנאתך עתה היא לכלותם ברעב על כן אמר חי ה' אשר עמדתי לפניו כד"א ויקם מתוך העדה שאותה העמידה היתה לפניו שהיה נצב לכלות את שונאי ישראל ואני עמדתי לפניו בקנאת ה' להשיב חמתו מהשחית גם עתה אני נשבע בשמו לקנאת קנאתו ולא יחשב לי למקנא להשחית הפך הקנאה ההיא כי הלא אני אומר שלא יהיה טל ומטר כ"א לפי דברי נמצא כי ע"י דברי יותן טל ומטר להחיות' ברעב ולא יבצר שיראו וישיבו ואני בדברי אחיה אותם בטל ומטר וכן היה כי אמר אליהו אל אחאב עלה אכול ושתה כי קול המון הגשם ויעל' כו' ואליהו עלה אל ראש הכרמל ויגהר ארצה כו' ועל פיו בא הגשם ומה שהוא ית' היה מאריך להם ולא כן בקללת יהושע הוא כי הוא ית' מקים דבר עבדו ועל הנוגע אל עצמו מאריך ועוד כי רבים שאני ומה גם כי גם אז היו צדיקים בדור כעובדיה ומאה נביאי אמת שהיה מפרנס הוא חמשים חמשים במערה ושבעת אלפים כל הברכים אשר לא כרעו לבעל וכל הפה אשר לא נשק לו ועוד כי גם הכתוב רמז טעם אחר באומרו כדבר ה' אשר דבר ביד יהושע בן נון לומר כי גם קללת יהושע לא מלבו כי אם מרוח ה' דבר בו. ועוד אפשר כי רעב זה הוא מעשרה שנתעתדו לבא בעולם ולא חידש אליהו אלא שתקונו יהיה על פי דברו וזה יורה באומרו השנים האלו כאלו כבר היה מציאותן והן אמת