מראות הצובאות על נביאים ראשונים שעח

ע"י אריה אפשר כי לבל יאמר ירבעם כי העגל אשר אליו היה זובח ומקטיר על המזבח שאיש האלהים התנבא נגדו הוא המיתו שהוא מכח פני שור עליון שהיה ממשיך דרך טומאותיו כי אדרבה לא המיתו כי אם האריה הנגדיי אל השור. עוד יתכן במה שעשה יתברך שהממית אותו הוא יהיה השומר אותו והוא כי הנה באכילה אשר אכל ושתה היה טוב ורע טוב כי על ידו זכה האחר למצות ג"ח עד גדר שע"י הלגימא ההיא זה זכה להיות נביא אמת וא"כ מכ"ש שיגדל זכות איש האלהים יותר מזה כי הלא יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני עושה העני עם ב"ה הנה שזכות עשה איש האלהים באשר אכל ושתה ומצד אחר חייב את ראשו למלכו של עולם והוא יתברך אינו מנכה זה בזה כי אם את הרע וגם את הטוב נקבל מאת האלהים אפי' שניהם בדבר אחד והנה יראה כי מלאך החסד הוא פני אריה ועל ידי גמילות חסד זה באכילה ושתיה ההיא נתחייב מיתה וזכה ע"כ להורות זה היתה מיתתו ע"י מלאך החסד בלי צער כלל וגם הוא הוה שאמרו וזהו שלא עשה האריה בו שום פגם כדרכו שדורס ואוכל וזה מאמר הזקן ויתנהו ה' לאריה וישברהו וימיתהו לומר שבמדת רחמים היה שנתנו ה' לאריה שהוא בפת"ח הלמ"ד כאו' להאריה הידוע הוא אל המלאך פני אריה וע"כ לא דרס ולא אכל ממנו כ"א וישברהו שהכניעו והתיש כחי וימיתהו בלבד ויתכן כי הוא היה המלאך אשר צוהו לבלתי אכול ושתה שם כמאמרו למלך כי כן צוה אותי בדבר ה' שהוא צווי המלאך בשמו ית' הוא מיכאל הנקרא אריה שמצד החסד ובכן יתכן מה שאמר איש האלהים למלך כי כן צוה אותי בדבר האלהים ולא פי' מי אשר צוה אך אחשבה שהטמין ברמז שהוא מיכאל שעול' כמספר תיבת צוה ואשר אמרנו שהורה ענין זה מה שלא עשה בו האריה חבורה עם היות דרכו לדרוס ואכול הוא מה שאח"כ ביאר הנביא הזקן לבניו לא אכל האריה את הנבלה ולא שבר את החמור שהיא השגחת חסד שלא עש' בו פגם מהטעם הנזכר וגם לא שבר את החמור למען ינשא משם עליו ואשר קרא את גופו נבלה עם היותו צדיק ונביא הוא כענין מאמרם ז"ל על פסוק נתנו אח נבלת עבדיך שארז"ל אם היו רשעים למה קורא אותם עבדי ה' אלא כיון שקבלו עונשם קראם עבדיך והלא יקשה מי הגיד להם שעל רשעי' ידבר אולי הם צדיקים שניתן להם רשות לפגוע בהם על שלא מיחו בעושי רשעה אך הוא על כי שינה כי את החסידים קרא בשר ואת עבדי ה' נבל' ע"כ אמר אין זה כי אם על שבחטא מתו כי רשעים היו ועל דרך זה על כי בעונו מת קראו נבלה אך על צדקתו האריה בעצמו היה משערו כמדובר

(כז) וידבר אל בניו לאמר כו'. הנה אומרו לאמר הוא בלתי צודק כי אינו לאמר לזולת אך הנה אין ספק כי בניו מיאנו להניח את אביהם ללכת באומרם פן יפגענו האריה ההוא וימיתנו או בטבע כי