מראות הצובאות על נביאים ראשונים שעז

ה' ואם כן כאשר תאמין בדבר המלאך הדובר בך האמן במלאך הדובר בי ומה גם עתה כי אינו חולק על נבואתך כי הנאמר לך הוא שמעצמך לא תשוב בדרך אך לא אם זולתך ישיבך ועוד כי לא נאסר עליך רק לשוב לארצך בדרך אשר באת לעיר הזאת אך לא שבחזרה לביתך שלא תשוב בדרך זו אל ביתי ועוד שלישית שלא נאסר לך לאכול רק בשליחות הליכתך ליאמר נבואתך אל המלאך אך עתה אינך הולך לאותו שליחות כי כבר נגמר כי דבר אחר הוא שהוא לאכול לחוץ וזהו ויאכל לחם וישת מים והנה האמין אותו על הטעמים הנאמרים לא כמו זר נחשב באומרו כן לא היה בן מות כי חשב כי לא ידבר כזב ואין בפיו לשון תרמית ומה לו לשקר ולהחריד את כל החרדה הזאת לבא מביתו עד שם רק לקיים עמו מצות ג"ח וגם הוא עושה מצוה כי יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני העני עושה עמו ולמה יענש איש האלהים על כן אמר הכתוב אלו היה איש האלהים מאמין כל לבו ולא היה נכנס לא היה הוא ית' ספק בלבו ממיתו אך הנה כחש לו שאיש האלהים הכחישו ואמר לו ששקר ענה כי לא נביא הוא כמוהו וזהו כחש לו ועכ"ז שב להיות נדון אולי לגמול חסד כיון ושלשת הטענות טובות הנה שעל כיוצא בזה אולי לא נאסר וזכות תחשב לו גם הוא ועל הספק וישב אתו ויאכל כו' על כן נאשם ויהי הם יושבים על השולחן בזכות הלגימא הוא הג"ח בלחם אשר הוא אוכל כי לשם שמים נתכוון שרתה אליו נבואה נוסף טעם זה נרמז באומרו אשר השיבו וגם באומרו ויקרא אל איש האלהים כי הלא עמו היה יושב ומה צורך קריאה אך הוא כי האלהים עשה בל יאמר ירבעם כי על אשר עשה לו איש האלהים בא האליל אשר אליו היה זובח ויפגע בו וימיתהו על כן בא הוא ית' ויעש כי נביאו של ירבעם העובד את הבלו כמוהו הוא יגיד כי אדרבה על אשר השיבו והאכילו ומרה את פי ה' המיתו ה' וזהו אומרו אשר השיבו ועל כן ויקרא בקול גדול להשמיע לכל ואמר כה אמר ה' יען כי מרית פי ה' כו' וז"א ויקרא אל איש האלהי' כו' שקריאה היא הרמת קול כנודע ומעגמת נפשו על אשר גרם לו הרעה הזאת נכנע לפניו ויחבש לו הוא עצמו את החמור וזהו ויהי כו' ויחבש לו החמור לנביא מי היה החובש הלא הוא אשר השיבו לרמוז לו אע"פ שהנבאתי אתה הוא הנביא בעצם ואני משרתך ועל כן לא נקרא נביא בזה הפסוק כי אם האיש האלהים ולאח"כ לא כן כי אם אשר השיבו סתם בלי תואר נביא ועל פי דרכו הודיע כי אחרי שמעו הנבואה הזאת פסק מלאכול וזהו ויהי אחרי אכלו לחם ואחרי שתותו כי הוא הלחם אשר אמר למעלה ויאכל לחם בביתו וישת מים כי מיד ויהי דבר ה' אל הנביא אשר השיבו כו' יען כי מרית כו' ותאכל לחם ותשת מים כו'. גם אפשר כיון באומר ויהי אחרי אכלו ואחרי שתותו ויחבוש כו' שלא הפסיק בין אכילה ושתייה לחבישת החמור ללכת כי לא בירך על המזון כמי שאוכל דבר אסור שאינו מברך אלא מנאץ והיה מיתתו