מראות הצובאות על נביאים ראשונים שעו

היה ואם דעת האומר שהוא מיכה אינו סובר שהוא נבט כפשט הפסוקים יתכן כי לטובה כיוון כי הלא ארז"ל למה לא נמנה מיכה עם אשר אין להם חלק לעולם הבא מפני שהיתה פתו מצויה לעוברים ושבים הנה כי עם שהיה עובד עו"ג היתה לו מצוה זו לשם שמים רצויה לפניו יתברך ועל כן לא יפלא אם להאכילו להמשיך מצותו לא חש לשקר כאשר לא היה חש על העו"ג והיה עושה מצוה זו ויצדק בזה מאמר ר' יוחנן האומר גדולה לגימא שבזכות מה שהאכילו זכה לנבואת אמת מאת ה' מצורף לזה כי יתכן שלא חשב שיענש איש האלהים כי הן אמת שנצטווה שלא לאכול לחם ולא לשתות מים בשליחות ההיא אך הוא בלכתו ועודנו בעיר ההיא ואחר שכבר שב והחזיק בדרך לשוב אל ארצו הרי הוא כאלו גמר שליחותו ההוא ועתה שחוזר לדבר אחר שהוא לזכות את הזקן בהכנסת אורחים ענין אחר הוא וחשב הזקן שענין אחר הוא ולא יענש על ככה נמצא כי לדעתו אין רעתו כי אם שהיתל בו לאמר שמלאך אמר לו בדבר ה' וזה יהיה כי נראה לו כי כאשר מותר לשנות מפני השלום כך מותר לשנות מפני גמילות חסדים ועל כן זכה להנבא אמת בשם ה' ולשם שמים כיון וזה מאמרו לך אתי הביתה כו' לומר כבר נגמר שליחותך ועתה הליכה חדשה היא לדבר אחר וזהו לך אתי הביתה ועל ידי כן לא תאסר אכילתך ואכול כו' ואומרו הביתה בשני ההין והיה די יאמר ביתה שהוא כאומר לבית כי ה"א בסוף תיבה במקום למ"ד בראשה אך כיוון פנימ' חדר בחדר ע"ד אומרם ז"ל לשאולה באמבטי התחתונה שבשאול על היות למ"ד בראשה וה"א בסופה והענין להאכילו בהחבא פן ירגיש המלך ויכעוס באומר בביתי לא רצה לאכול ובבית עובד עו"ג כמוהו הוא אוכל על כן אמר הביתה שהוא בהחבא והנה איש האלהי השיב כהוגן ואמר אשר אמרת לך אתי הביתה לא אוכל לשוב וכן אשר אמרת הביתה לא אוכל לבא שהוא להכניס וכן לא אוכל לחם כו' והטעם לענין אוכל הוא כי דבר אלי בדבר ה' שהוא דבר מלאך מפי ה' לא תאכל לחם ולא תשתה שם מים ואשר אמרתי לא אוכל לשוב ולא אוכל לבא הוא כי גם זה צויתי כי נאמר לי לא תשוב בדרך אשר הלכת בה ואם אשובה עמך נמצאתי שב בדרך אשר הלכתי בה ומכל שכן לבא תוך ביתך כי אם אפי' בדרך שהוא חוץ לעיר אשר טומאת העו"ג בה נאסר עלי מה גם עתה ליכנס בקרב בית יושביה אז אמר לו גם אני נביא כו' והנה לכאורה אפשר שהשיב לו אל אחשבנו לנביא שקר או עעו"ג כ"א גם אני נביא כמוך ואם נאסר עליך לאכול לא על בית איש כמוני עוד יתכן שאמר לו אלו נבואתך מפי ה' אליך ונבואתו ע"י מלאך היה אפשר לך לדחות דברי מפני דבריך אך שנינו שוים כי הלא אמרת שנבואתך ע"י מלאך שאמרת לי כי דבר אלי בדבר ה' שהוא דבר מלאך בדבר ה' והוא כאשר אמר אל המלך צוה אותי בדבר ה' שהוא צוה אותו בדבר המלאך והנה גם אני נביא כמוך במדרגה זו ומלאך דבר אלי בדבר