מראות הצובאות על נביאים ראשונים שעה

לחם ולא תשתה מים והשיבה בדרך אשר הלכתי אלא שמכל שכן אני דן ההליכה אתך אל ביתך ואכול בלחמך כי הלא עיקר העון והטומאה שבמקום הזה ועל זה באתי ואם אפילו אכול לחם בכל מקום מהעיר נאסר עלי מפני הטומאה שחטאת והחטיאת ואפילו לשוב בדרך אשר באתי אל העיר לא אשוב בה בל והיה דרך העיר הזאת מצוייר נגד עיני וזוכרו כי היא דרך אל מקום טמא וקל וחומר אל התחבר עמך ולכת אתך ואכול בביתך אחר שאבי אבות כל טומאת העיר אתה הוא באופן כי גדולה היתה לו חרפת תשובת הנביא אליו מהקודם וכאשר דבר כן עשה כי מיד וילך בדרך אחר כו' והן אמת כי הדברים אשר עשה הרגישו כל הרואים גלוי לכל הרואים חרפת ירבעם וחרפת נכריה עבודתו אך תשובתו הרמתה אשר השיב ודבר אל המלך עם היות כי עוקצו כמחט בבשר החי והמר לו מאד לא הורגש בעצם לכל השומעים כי אם למבינים וטועמים עד היכן יד כל דבר מגעת והנה כל בני הנביא הזקן שם נמצאו ושם היו אך אחד מהם לא ירד אל תוכן הדברים המרים ולא טעם עקיצתם כי אם מהמעשה אשר עשה בפועל אשר הורגש והיו פלא לעיני כל ההמון אך כל יתר אחיו הבינו גם בדברים כי המה ירדו חדרי בטן על כן האחד בא ויספר המעשה אשר נעשה בפועל בלבד וזהו ונביא כו' ויבא בנו ויספר לו את כל המעשה אך לא אשר דבר אך את הדברים אשר דבר אל המלך לא סיפר הבן הנזכר כי אם יתר אחיו באו ויספרום לאביהם

(טו) ויאמר אליו לך אתי הביתה וכו'. הנה ראוי לשים לב מה עלה על לב הנבי' הזקן הלז להמית את איש האלהים קדוש ההוא על לא חמס עשה להעבירו על דבר ה' באשר שקר כיזב באמור אליו גם אני נביא כמוך ומלאך דבר אלי כו' והאכילו לחם כזבים וחייב את נפשו למלכו של עולם וגם האיש הלז איש האלהים למה האמין לו ולא ראה כי אם בדברי הזקן ההוא איזה הדרך הלך רוח ה' מאת איש האלהים לדבר אתו ולעצמו היה לו לדבר שילך אל בית הנביא הזקן באופן שלא היה לו להאמינו וגם על המלך הקדוש ראוי לשים לב איך העניש את איש אלהים הלזה ולא העניש את אשר החטיאו במהתלותיו והכריחו לחטא בחשבו שכנים דבריו וגם נשים לב אל כפל אומרו לא אוכל לשוב אתך ולבא אתך. ועוד כי בדבר ה' לא נזכרה אזהרה לשוב אתו ולבא אתו כי אם על אכול ושתה בלבד. ועוד אומרו כחש לו שהל"ל היתל בו ולא כחש. ועוד אומרו ויחבוש לו החמור כו' שהלשון בלתי מובן. ועוד מאין ולאין היה דבר ה' אמת אל נביא השקר וידוע מאמרם ז"ל שהיה בזכות הלגימא אך איננו שוה אחר שהוא לחם כזבים: והנה לדעת האומרים מרז"ל כי הנביא הזקן הוא מיכה אם דעת בעל מאמר זה הוא כדעת האומרים מרז"ל פ' חלק כי מיכה הוא שבע בן בכרי הוא נבט אבי ירבעם יהיה כי על מה שסופר לו שעשה לבנו כיוון להעבירו להענישו בלחם אשר הוא אוכל בביתו כאשר