מראות הצובאות על נביאים ראשונים שעג

צ"ל עתה כי אם אפי' לעתיד שנאמר לירבעם ואענה את זרע דוד אך לא כל הימים שהוא משיח בן דוד לעתיד גם זה אין לנו חפץ וזהו ולא נחלה בבן ישי הוא כד"א ונחל ה' את יהודה חלקו ובחר עוד בירושלם הוא דוד שעל ידו בחר בירושלם כאו' לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל ואבחר בדוד שפירשו ז"ל שע"י מה שבחרתי בו בחרתי בירושלם על כן לאהליך ישראל ולא אחרי רחבעם ולא יבצר כי גם שדוד היה בג"ע מכאן היו בושים ממנו ועל כן עשו כמדברים עמו מפה ואו' לו ראה ביתך דוד והוא רחבעם כי כל זרעו נקרא בית דוד כי הוא סבת הדבר כי לא ידע להתנהג עם העם ואז וילך ישראל לאהליו ויניחו את המלך זולתי היושבים בערי יהודה אפי' אשר מעשרת השבטים המתגוררום בערי יהודה מלך עליהם בכלל שבט יהודה וזהו ובני ישראל היושבים בערי יהודה וימלוך וכו'

(כ) ויהי כשמע כל ישראל וכו'. ראוי לשים לב כי למעלה נאמר ששלחו אחריו מצרימה וילך אתם לדבר אל רחבעם שנאמר וישלחו ויקראו לו ויבא ירבעם וכל קהל ישראל וידברו אל רחבעם נראה כי לא שב מעצמו כי אם ששלחו אחריו וגם שלא המליכוהו מיד כשבא כי אם שהלך אתם בשליחותם לדבר אל המלך ושב אחרי כן ביום השלישי לקבל תשובת המלך ולא הומלך המלך עדיין וכה יאמר כי בשמוע כל ישראל שבא מיד וישלחו ויקראו אותו אל העדה וימליכו אותו. ועוד כי מפסוק זה נראה ששב מעצמו ולמעלה הוא אומר וישב ירבעם במצרים וישלחו ויקראו לו

אמנם הוא בשום לב כי למעלה נאמר קהל ישראל ופה נאמר כל ישראל ואומרה כי קהל ה' הוא אותם שהם ראשים על כל העם אשר הם הנקהלים לכל דבר כללי וכשאומר כל ישראל הם כל הכללות כמשמעו ומלבד הכרח הענין והמשמעות גם הוא מוכרח מצד אחר כי לא יתכן הלכו כל ישראל לדבר עם המלך ולשוב ג"כ כולם ביום השלישי אך הם כל כללות הנקהלים בעד כל ישראל ועליהם נאמר וישלחו ויקראו ויבאו ירבעם וכל קהל ישראל וידברו אל רחבעם ואותם ראשי העם הן הם אשר שלחו אחרי ירבעם יבא ממצרים והביאוהו אתם לדבר אל המלך אך כל כללות ישראל לא ידעו ששלחו אחריו כי אם ראו ששב ולא נודע לכל הכללות כי אם אחר עבור כל שלשת הימי' של השאלה והתשובה של רחבעם ואחר הפרדם קהל ישראל מעליו וכשמוע אח"כ כל כללות ישראל המליכוהו וז"א ויהי כשמוע כל ישראל כי שב ירבעם וישלחו וכו' וימליכו אותו וכו'

יג (ד) ויהי כשמע המלך כו'. הנה כל מאמרו של נביא היה דברי ה' זולתי קריאת מזבח מזבח שהיו דברי עצמו שקרא את המזבח ודבר אליו כה אמר ה' וכו' ואמר שלא המתין עד אומרו דברי נבואתו כי אם שמאז קרא מזבח מזבח שהיו דברי הנבי' מעצמו שלח ידו אליו ומיד ותיבש ידו והנביא השלים כל דברי נבואתו עד תומם ויד המלך יבשה עד גמר ויקרע המזבח ונשפך הדשן ויען המלך ויאמר אל איש האלהים חל נא כו' והמה דברים כפולים ומיותרים