עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מראות הצובאות על נביאים ראשונים

מראות הצובאות על נביאים ראשונים שעב

Maraot Hatzovoat (Nevi'im Rishonim) 372 · מראות הצובאות על נביאים ראשונים · free full Hebrew text

Open in the reader →

אני צריך יותר כח להתקיים ממנו כי הוא בחכמתו כל העולם היו שולחים לו הון רב והשנית בלשון דבור וקושי לומר אבי העמיס כו' אבי יוסר כו' אמר כי מי יתן והיה תופס לשון ראשון של הילדים הלא היה לשון קושי כי אם ויען המלך את העם קשה שהוא לשון קושי של הילדים והם שתים רעות א' שמעצות הילדים תפס הלשון קשה ועוד שעצת הזקנים עזב אותו לגמרו שאחר דברו לשון הקושי היה יכול לחזור ולומר הנה הקושי הזה הוא הראוי לעשות אך עכ"ז לא אשיב פניכם ואקל מעליכם וזהו ויען המלך את העם קשה ויעזוב כו' ופי' מה שאמרתי ויען המלך קשה הוא כי וידבר אליהם כעצת הילדים שתפס הלשון דבור שהוא כעצת ולא עצת הילדים כי עיקרם היה מה שהתחילו בלשון אמירה והוא אפילו לא הזכיר רק לשונם האחרון של קושי ועל מה שאמרתי ויעזוב את עצת הזקנים הוא כי ולא שמע המלך את העם כי אפילו בהתחלות קשות שהתחיל היה יכול לסיי' בנחמה ולומר עכ"ז לא אשיב פניכם ריקם היום להקל מעולכם כאמור. עוד אפשר כיון באומרו כעצת הילדים שאינו חוזר בייחוד אל אשר יעצוהו הילדים שגדלו אתו כי אם שדבר אליהם שלא בדעת כי אם כעצת הילדים דעלמ' שאינם רואים את הנולד. ועוד אפשר בייתור הלשון כי פסוק ראשון היה מספיק ויען המלך את העם קשה כו' אך הפסוק השני הוא נמשך עם השלישי ושיעורו מה שוידבר אליהם כעצת הילדים לאמר כו' ולא שמע המלך אל העם אל תתמה על פתיותו כי הנה היתה סבה מעם ה' כו'

(טז) וירא כל ישראל כו' רז"ל פירשו מה לנו חלק בדוד זה מלכות שמים ולא נחלה בבן ישי זה מלכות בית דוד איש לאהליו ישראל זה בית המקדש אל תקרי לאוהליך אלא לאלהיך א"ר סימון בן מנסיא אין ישראל רואים סימן גאולה עד שיחזרו ויבקשו שלשתן הה"ד אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם זה מלכות שמים ואת דוד מלכם זה מלכות דוד ופחדו אל ה' ואל טובו זה בית המקדש ע"כ. ולכאורה פירושם בלתי מתיישב על הלשון ואפשר כוונו לומר שאין לנו חלק בדוד הוא אותו חלק אלוה שהיא שכינה אשר הוא שורה בדוד מה לנו ממנה חלילה ואותה הנחלה שהנחיל לו הקב"ה שהוא מלכותו וזרעו ג"כ לאלהיך ישראל ולא לאהל דוד הוא בהמ"ק ועל מה שנאמר דרך דיוק לאוהליך כלומר ולא לאוהל דוד על כן אמרו על תקרי שכוונו שדי להם אלהיהם יתב' בכל מקים שהוא ואין להם חפץ בבית המקדש שבנה דוד ונסתייעו לפרש כך מפסוק אחר ישובו שיורה מכללם כי שלש אלה מאסו והוא כי פירשו אל ה' ואל טובו לומר לא כאשר עד כה שלא פחדו רק מה' לבדו כי אם אל ה' ואל טובו הוא ב"ה כד"א ההר הטוב הזה הוא בית המקדש וע"ד הפשט יאמר מה לנו עתה חלק בדוד כמו שהיה בתחלה כשאמרנו כי עשר ידות לו במלך כי עתה כבר נתנו העשרת שבטים לזולתו כי לא נעלם ענין אחיה השלוני שעל כן שלחו אחריו מצרימה כאמור למעלה וישלחו ויקראו לו כו' ואין