מראות הצובאות על נביאים ראשונים לז

היה הקצף לכן אמר למה העברת העביר שהם שתי העברות א' הירדן ב' יריחו והלא טוב היה במקום שחטאו בו שם יאבדם ולא יאחר אחר שתי העברות האלו ואז היו אומרים הגוים שעון השטים שנודע ביניהם גרם אבודם ולא עתה שיאמרו אם כך היה למה העבירם הירדן ע"י נס גדול מאד וכן בכיבוש יריחו באופן יהיה חילול חליל' ועל כן ולו הואלנו כו' והוא ע"ד ענין דוד המלך ע"ה שבא עד הראש אשר ישתחו' שם כו' שאר"זל שמי שיראנו נרדף מאבשלו' יהרהר נגדו יתברך שלעושי רצונו היה מניח בצרה גדולה ההי' על כן הלך למקו' שמשתחוי' לע"ג למען יאמרו העול' לא לחנם הרדיפו ה' ככה אם לא שעובד ע"ג היה באופן ישימו האשם המושב לה' לדוד וע"ד זה יאמר יהושע ולו הואלנו ובצוותך אותנו לעבור את הירדן היינו מאנים ונשב בעבר הירדן כי אז יאמרו הגוים צדיק דינו ית' שלא האמינו בדברו ויאבדם שם ויטילו אשמת דבר על ישראל ולא על ה' חלילה כי יאמרו כי מבלתי יכולת חלילה לל"א מלכים איבדם כי לו היו רעים לפניו למה הראם את כל הנוראות אשר הראם והנה עם כל אשר ניסינו דבריו אלה לא יבצר כי דבריהם כלפי גדולת מלך מלכי המלכים ומאמרם ז"ל תחנונים ידבר רש זה משה ואתחנן וכו' ועשיר יענה עזות זה יהושע שאמר ולמה העבר' כו' ולו הואלנו ונשב בעבר הירדן על כן הרע בעיניו אשר דבר ושב ורפא לו ואמ' בי אדני לומר אל תשימני כפורק מעלי עול מלכות שמים כי בי אדני הוא שם אדנות הוא מלכות שמים בי הוא כי לא פרקתיו מעלי חלילה ועל תאשימני על דברי קשות כי מה אומר אם לא כזאת וכזאת אחרי כי הפך ישראל עורף לפני אויביו כי גדול נהמת לבי על רעה גדולה כזאת הציקתני לדבר כן ואין אדם נתפס על צער גדול כזה: או יאמר במה שאר"זל שעל שלא הלכו פני יהושע בקרב נפלו כי ה' אמר עליו הוא יעבור והוא ינחיל ויהיה כי השכינה ההולכ' אתם להצליח דרכם מרכבה שלה אשר היא חונה בו הוא יהשע על כי הוא עובר והוא מנחיל ובזה יאמר אם הוא כי בי אדני שהשכינה בי ואני גרמתי במה שלא הלכו פני בקרב ואני כאשם שלא הלכתי באופן שלא היה לי לדבר הדבר הקשה אשר דברתי בהיות שאני גרמתי והיה לי לעלות על לבי דבר זה עכ"ז יש לי טענה כי מה אומר אם לא דבר קשה מרוב צערי אחרי אשר הפך ישר' עורף לפני אויביו לומר כי אם לא היה רק על שלא הלכתי למלחמה עמהם היה די בהעדרי שלא יצליחו ישראל במלחמה אך לא הקצה האחר שיהפכו ישראל עורף לפני אויביו והנה זולת זה יש עוד טעם אחרת על בלתי שית לב אל דברי נגד גדולתך כי היה לי צער גדול יותר מצרת ישראל והוא על כבוד שמך הגדול כי על כן מרוב הדאגה לא דקדקתי במאמרי והוא כי הנה וישמעו הכנעני וכו' ונסבו עלינו והכריתו את שמנו מן הארץ הנה הנוגע אלינו לא נשית לב כל כך כי