מראות הצובאות על נביאים ראשונים שסז

ואומרים על קרן השור כתבו שאין לכם חלק באלהי ישראל והייתי לכם לאלהים בגאולה אחרונה וידעתם אז כי אני ה' המוציא כו' כימי צאתנו מארץ מצרים יראנו נפלאות ואז והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב בעצמם שהוא בגאולה אחרונה ואז תהיה לכם מורשה שאין לה הפסק לעולם כירושה ולא כמתנה שלא יהיה עוד גלות וזהו אומרו פה לנחלה כאשר דברת ביד משה בהוציאך את אבותינו ממצרים והוא גם כן אשר אמר אברהם אדני אלהים במה אדע כי אירשנה

ט (א) ויהי ככלות שלמה כו'. קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו כי למה שהיה מתפלל לפני ה' היה בהכנעה בכריעה אך עתה שלא רצה רק לברך את העם קם מן הכריעה אך נשאר עדיין בכפיו פרושות השמים לפניו יתברך מתחנן אליו יקיים את ברכתו ויעמוד ויברך את כל קהל ישראל כי זה היה המכוון אך כדי לאמר ברכה את העם הקדים תחלה לברך את ה' וז"א לאמר ברוך ה' כו' ושיעור הכתובים ברוך ה' אשר נתן מנוחה כו' לא נפל דבר א' מכל דברו הטוב אשר דבר ועל כן יאות לנו לדאוג פן כאשר נתקיים הטוב יתקיים גם הרע אשר ייעד אם ח"ו נשחית מעשינו לעשות את הרע בעיניו על כן אוחילה לאל אחלה פניו יהי ה' אלהינו עמנו כאשר היה עם אבותינו כו' אברהם יצחק ויעקב שהן הם היו המרכבה כן יזכנו נהיה אנחנו היכל ה' שע"י כן יהיה בית המקדש קיום תמיד כענין היכל ה' המה וע"י כן אל יעזבנו ואל יטשנו והוא כי בתפלתו נרמוז גלות חרבן בית ראשון וחרבן בית שני אשר הראשון יתייחס לעזיבה ביד אויבינו והתני לנטישה גדולה מעזיבה כי הראשון היה שבעים שנה והשני ארוך עד ישקיף וירא וירחם ה' משמים ואמר כי ע"י היותו עמנו אל יעזבנו בראשון ואל יטשנו בשני: או יאמר ענין מאמרנו על אומרם ז"ל בגמרא שקרא ית' אותנו כפויי טובה על שלא אמרנו אתה תן באמרו אלינו מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי כל הימים כי הלא כמו זר נחשב איך נאמר אתה תן והכל בידי שמים חץ מיראת שמים והבחירה חפשית אך חשבתי למשפט כי מה שאין הוא ית' עושה הוא לשנות הבחירה מרע לטוב או הפכו אך לעזור אח אשר הוא חסיד שלבבו שלם להמשיך צדקו יעשה כי רגלי חסידיו ישמור ואפי' בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידן צדיקים עצמן לא כ"ש וזה יהיה מאמר שלמה בחכמתו הלא אמרתי יהי ה' אלהינו עמנו כו' איני שואל שינוי בחירה כ"א שאל יעזבנו מלשמור אותנו מן החטא כי בהיותו עמנו אנו נשמרים וע"י שאל יעזבנו מעט לא יטשנו הרבה אח"כ והוא סוף מאמרו באר היטב שאומר והיה לבבכם שלם עם ה' כו' כיום הזה שהוא כי אינו שינוי בחירה רק המשכת הכשרון כיום הזה להיות כך תמיד וגם הטיה מה להטות לבבנו אליו במה שבין אדם לחבירו ללכת בכל דרכיו מה הוא רחום אף אתה רחום מה הוא חנון כו' ולמה שבין אדם למקום אמר