מראות הצובאות על נביאים ראשונים שסד

(מא) וגם אל הנכרי כו'. בקש שלמה שיעשה ית' לקדש שמו גם בכל הגוים שבכל העולם והנה הנכרי בימי בית ראשון לא היה בו אמונה ואינו בא כי אם ע"י שישמע לשמך הגדול להיטיב וידך החזקה להכניע ולא בזמן ידוע כי אם תמיד זרוע משפטיך נטויה בהווה ובא לשמע אזן. ב' וגם אל הנכרי אין דעת לידע כי האלהים בשמים כי אם שחושב שהאלהים בבית הזה בלבד ולא ידע כי עיקר שכינה למעלה ואין בבית הזה רק התפשטות מה על הדרך המפורש למעלה מה שלא ידע הנכרי וגם אינו מתיהד כי אם שילכו איש בשם אלהיו וזהו אשר לא מעמך ישראל הוא כי אינו מתגייר עם כל זה אתה תשמע השמים ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי שהוא ככל היוצא מפיו גם שלא כן לבו מה שאין כן לישראל שהוא כאשר עם לבבו כאמור למעלה והוא כי כל העמים ילכו בלבם איש בשם אלהיו והטעם הוא למען ידעון כל עמי הארץ את שמך ליראה אותך כו' גם שלא יתגיירו וגם לדעת כי שמך נקרא כו' והוא כי בהיות ששאלותם יהיו על ענייניהם שבמקומותם ויראו שע"י בקשתם בבית הזה יושגחו במקומותם ידעו כי מלא' כל הארץ כבודו ואין הפרש בין בית זה למקומות אחרים כי אם ששמך נקרא על הבית הזה שעל כן התפלה פה נשמעת יותר על הכנת המקום גם ידעו מעלת ישראל שאלו אחד מהם היה בונה בית כזה פה לשם ה' לא היה נקרא שמו ית' עליו כי אם להיות בית אשר בניתי כי מישראל אני

(מד) כי יצא עמך כו' עד כה דבר בתפלה הנאמרת בבית המקדש אמר עתה כי גם אשר יתפללו בצאתם להלחם עם אויביהם מרחוק שיפנו דרך העיר והבית הזה ושמעת השמים כו' ואמר אשר תשלחם הוא כי לא היו יוצאים רק ע"י שליחותו ית' במשפט האורים ואחר שישלחם הוא ית' צריכים תפלה כי מי יודע אם יצלחו בו ע"י איזה עון אשר חטא שיהיה ביני ובינו על כן אמר ושמעת את תפלתם ועשית משפטם הוא משפט האורים אשר השיגו בשאלתם שילכו ויתנום ה' ביד ישראל ואומר משפטם הוא אשר יצא בתשובת האורים ותומים וקראם משפטם כלשון התירה באומרו ושאל לו במשפט האורים כו' שלא יעכב איזה עון שנעשה בנתים

(מו) כי יחטאו כו'. הנה בתחלה דבר על צרת רבים המתפללים עליה בבית המקדש ואחר כך על יחידים המתפללים בו או נכרי הבא מארצו להתפלל אל הבית ואח"כ על המתפללים מרחוק נוכח הבית כי יצאו מארצם להלחם עם אויביהם ומתפללים שם דרך העיר והבית ועדיין כל זה הוא עודנו בנוי ועתה בא להתפלל על ישראל המתפללים על הבית אחר חרבנו בארץ שביים שלא יעצרם החרבן מלקבל תפלתם בהתפללם דרך ארצם נכחו וזהו כי יחטאו לך בזמן כו' אין אדם אשר לא יחטא כלומר כי כלם יחטאו כי יבא זמן שלא יהיה אדם אשר לא יחטא מהם בעון ומהם על שאינם מוחים ועל כן