מראות הצובאות על נביאים ראשונים שסג

כי מתהפך הכח טמא לטהור ואין עשיה גדולה מזו ועל זה יאמר וסלחת ועשית כי מלבד הסליחה תעשה מהנגע הנזכר דבר שתקרא עשיה שהוא להעשות זכות וקדושה ואח"כ ונתת לאיש ככל דרכיו כלומר ככל מה שתתנהג עמו בהטבה או בהפכה לא יהיה ענין שבא להרהר כענין צדיק ורע לו כי אם ככל דרכיו ובאופן שיכיר כיוון ההשגחה אשר תדע את לבבו ומה שאמרתי תדע לשון עתיד אינו שתתחדש לך הידיעה כי הלא אתה ידעת כבר לבדך את לבב כל בני האדם כלו' שאם אמרתי תדע הוא כי אני על מי שיתפלל אחר עת תפלתי זאת אני מדבר אך הידיעה מטרם יולד האדם ידעת את לבבו והיותך נותן לאיש כדרכי לבו הוא למען ייראיך כי יתן אל לבו כוון ההשגחה וייראך כל איש מש"כ אם תתנהג עמו בהפך או מדה שלא כנגד מדה שיבא להרהר חלילה: או יאמר מעין זה בדרך אחרת כי אינו בא להתפלל כי אם איש איש על צרתו כ"א שיודע כל אחד נגע לבבו אשר פעל ביצרו הרע ושעל כן באה אליו הצרה הזאת או וסלחת ועשית לומר אם לא תסלח טרם תענהו לא יהיה ראוי לקבל טובה כי הלא חטא על הנפש על כך וסלחת וע"י כן ועשית הרי הוא כאלו תעשה אותו בריה חדשה כנודע כי בכל מצוה שאדם עושה מתחדש ונצרף חלאתו ונעשה איש טהור ככסף הנצרף ונטהר תוך הכור וכמאמרם ז"ל אצל לא נתנה תורה ומצות כי אם לצרף בהן את הבריות ומה גם עתה השב מעונו שזולת הסיר חלאת טומאתו ממנו במה שעושה מצות תשובה הוא קונה קדושה תחת טומאה ונעשה בריה חדשה שעל כן מלכו של עולם מקבל תשובה מה שאין כן מלך ב"ו על כי השב מאשר חטא למלך אינו בשובו בריה חדשה כאשר החוטא לה' על כן מקבלו כי איננו זה אשר היה בעוותו כי זה חדש הוא וזה יאמר פה כי יצעק על שברו ויתחנן והוא יודע נגע לבו וסלחת תחלה ועשית אותו ע"י כן בריה חדשה וזהו וסלחת ועשית ואז יזכה לעשות מבוקשו ונתת לאיש אשר שאל מתייחס אל מציאות טוב לבו למען יכיר כיוון ההשגחה במספר במשקל למען ייראוך ע"י תת אל לבו ההשגחה כמדובר

עוד אפשר יאמר ופרש כפיו כו' לומר כי לא ישכיל בתום לבו כי האלהים בשמים ואין בבית הזה רק התפשטות מה כמדובר ולא יבין לפרוש כפיו השמימה כמוני כאמור למעלה וכפיו פרושות השמים כי אם ופרש כפיו אל הבית הזה כאלו ישב אלהים לגמרי בבית שבארץ אך ואתה ה' לא יעצרך פתיותו מלהעלות תפלתו השמים כי אם ואתה תשמע השמים מכון שבתך ותחלה וסלחת חטא זה שפרש כפיו אל הבית ולא השמים ואח"כ ועשית בקשתו כי לא תשית לב כי אם אל דרכי לבו ואם לבבו שלם ובתם לבב חשב כי מכון שבתך בעצם בבית לא יאשם והוא כי אתה לבדך ידעת למען ע"י קבלת תפלתך ובלתי הקפיד ייראוך כו':