עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מראות הצובאות על נביאים ראשונים

מראות הצובאות על נביאים ראשונים שסב

Maraot Hatzovoat (Nevi'im Rishonim) 362 · מראות הצובאות על נביאים ראשונים · free full Hebrew text

Open in the reader →

שהוא ית' מגן אברהם ואחר כך והתפללו והתחננו אחר הודאת שלש ראשונות בבית הזה הוא ב"ה מיד ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת הגורם והשבותם אל האדמה אשר נתת לאבותם הנזכר בג' ראשונות שהודו את שמך על מגן ותשועה מהנגף מהאויבים ואחר הזכירו ענין מגן אברהם הזכיר צרה הנזכרת בברכה שניה והוא ענין משיב הרוח ומוריד הגשם ואמר בהעצר השמים כו' כי יחטאו לך ובזה אינו אומר ושבו כי אין לזה עון מיוחד כי כל עון מספיק לעכב המזון כי מי אדון יזון את עבדו והוא עובר רצונו כי על כן גם כשאין עון מיוחד לדבר קשים מציאות מזונות כקריעת ים סוף יען כי כל עון אשר ביד כל אדם ראוי לעכב כמדובר ומי יוכל לשוב מיד על כן מיד והתפללו אל המקום והוא שאומרים עשה בשביל המקום כי רצית ה' ארצך וקנא לארצך וחמול על עמך וזה משמעות מלת אל כמו בשביל במקומות רבים ואז אין צריך לומר שלא יספיק הודאה שקודם התפלה שבאמצעיות כי אם גם ההודאה שאחר התפלה היא הטוב שמך ולך נאה להודות על חיינו המסורים בידך כו' ועל כן כי לפי האמת כל מציאות עניות מספיק לעכב אי אפשר לשוב טרם יענו כי צריך לשוב מהכל כי אם צריך שמחטאתם ישובון כי תענם לכן ואתה תשמע השמים וסלחת בין לחטאת הצדיקים הנקראים עבדיך בין לכל שאר עמך כי פרנסת כלם קשה כי ביד כל אדם אשמת דבר לקפח מזונות ואם תאחוז החבל לבלתי ענות לבקשתם יאבדו על כן זה חסדך שתלמדם לתקן כי תורם את הדרך הטובה ותדריכם ובזכות בואם בדרך ההיא ונתתה מטר כי תקרב זכות המקום אשר הזכירו כי היא ארצך אשר נתתה לעמך לנחלה ואמר כי על הדרך האמור יהיה כאשר רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה שדפון ירקון כי יהיה כו' או כי יצר לו אויבו לצור אל עיר בארץ או כל נגע כל מחלה שהם דברים כוללים תעשה בהתפללם על הדרך האמור בקודמים

(לח) כל תפלה כל תחנה אשר תהיה כו'. אחרי דברו על צרות כוללות בא לדבר על צרות פרטיות ליחידים ואמר כל תפלה כו' לומר כל תפלה למי שאין צריך תחנה לצדקתו או כל תחנה למי שצריך להתחנן אחר תפלתו כי לא שלם הוא כראשון לכל האדם הנקרא השלם שאמר עליו כל תפלה ועל הצריך תחנה אמר לכל עמך ישראל שהוא אחד מההמון אשר תפלתו או תחנתו היא על עונו לבקש מחילה והוא אשר ידעון איש נגע לבבו הוא כי ידע כי בעון נעשה מלאך משחית מטומאת העון הנקרא נגע כד"א נגעי בני האדם הם משחיתים הנעשים מעונות בני האדם וזהו נגע לבבו שהוא משחית הנעשה ע"י יצרו הרע וז"א לבבו שמשמע השני יצרים שנכלל בו היצר הרע ולשאול מחילה פרש כפיו אל הבית הזה ואתה תשמע השמים וסלחת ועשית והוא כי האיש הזה הבלתי מתחנן על צרה כי אם על עונו הלא שב מאהב' הוא ומסקנת הגמר' הוא כי השב מאהבה זדונות נעשית לו כזכיות