מראות הצובאות על נביאים ראשונים שסא

שישוב מחטאתם כי הלא מחטאתם ישובו כי תענם כי כאשר תענם תחלה ישובו כי אז יכירו חטאם כי בהיותם נבוכים יחלו לתקן דבר אחר ועל ידי מה שתענם ידעו איזה חטא היה העוצר את השמים שבראות באיזה שמתחילין במבוכתם לתקן אז יחזיקו לשוב ממנו בעצם וזהו ומחטאתם ישובון כי תענם על כן זאת בקשתי לפניך שלא תניחם בצרה עד שהם ידעו על מה הוא וישובו כי אם שאתה תשמע השמים וסלחת כו' ואיך תהיה הסליחה בלי תשובה הלא הוא כי אתה תורם את הדרך הטובה אשר ילכו בה לתקן עוותם ואז ונתתה מטר ושמא תאמר הלא אם כן שאני אדריכם לשוב איך יזכו לתת להם מטר לז"א על ארצך אשר נתת כו' שהוא בזכות הארץ כענין רצית ה' ארצך ואומר ויקנא ה' לארצו ויחמול על עמו: או יתכן דרך אחרת מפסוקים הקודמים בהנגף כו' עד סוף פסוקים אלו. והוא בשום לב כי על הנגפם לפני אויב אמר ושבו אליך ואחר כך והודו והתפללו ובעצירת הגשם לא נאמר ושבו אליך. ועוד כי שם נאמר והודו את שמך ואחר כך והתפללו ופה נאמר תחלה והתפללו ואחר כך והודו את שמך. ועוד כי שם נאמר בבית הזה ופה נאמר אל המקום הזה כי מלבד השינוי מבית למקום גם למעלה אמר בבית ופה לא אמר במקום כי אם אל המקום. ועוד כי שם נאמר וסלחת לחטאת עמך ופה נאמר לחטאת עבדיך ועמך ישראל. ועוד כי שם לא נאמר כי תורם את הדרך הטובה כאשר נאמר פה. ועל פי דרכנו נשית לב אל הקדים ענין חרב האויבים אל עצירת השמים. אמנם הנה לזה נזכירה מאמרם ז"ל קשה ירידת גשמים כיציאת מצרים וכן קשים מזונותיו של אדם לפני הקב"ה כקריעת ים סוף והלא כמו זר נחשב מאמרם זה כי למה יהיה דבר קשה לפני מי שאמר והיה העולם בין בגשמים בין בקריעת ים סוף וכן מה הוא ההדמו' של זה עם זה אך אין ספק כי אין דבר קשה לפני הקב"ה כי אם ברצותו להיטיב והעון מעכב והדבר קשה כי חפץ חסד הוא והוא אלהי משפט על כן קשה עד בקשו טעם שגם מדת הדין תסכים או תודה והדבר קשה ודבר זה מפורסם כרז"ל כי היה ביציאת מצרים וקריעת ים סוף שהיה יתברך חפץ לגאלם ושרו של מצרים מתריס באומרו הללו עובדי עו"ג והללו כו' על כן היה קשה לפניו להכריע מדת הדין וע"ד זה הוא במזונות כל אדם כי מי אדון יפרנס ויזון עבדו הבלתי משמשו או מורד בו וזה דבר כולל בכל האדם כצדיק כרשע כי צדיק אין בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא מש"כ בחרב אויב כי לא כלם חייבים הרג על כן ירידת גשמים לזון את עבדיו קשה מאד כי כל סוג עון של כל אדם מעכב שיפרנסנו רבו. ובזה נבא אל הענין אמר בהנגף עמך ישראל לפני אויב אשר יחטאו לך ואין זה כעיצור גשמים שכל סוג עון מעכב כמדובר על כן יקל לשים לב אל עון הגורם ולשוב ממנו על כן אומר ושבו אליך ואז אין צריך אחר התשובה כי אם מיד בשלש ראשונות שהם הודאה לה' שמזכירים