מראות הצובאות על נביאים ראשונים שנה

באומר זאת אומרת וזאת אומרת למען ירגישו כי מרמה בפי המוחזקת האומרת זה בני החי במה שמסיימת דבריה ואומרת ובנך המת כי לפי דבריה לא היו שינויים וחליפין כי אם שכל אחת אומרת בשלה ואם כן מה לה להזכיר את בן האחרת ולומר ובנך המת תאמר זה בני והוא חי אך יורה שבאה להשמר מאשר עשתה להסיר בן חברתה מחיקה ואומרת כי לא כן כי אם שבנה המת ולא החי ופיה מכשלתה ועל כן אמר זאת אומרת כו' כלומר טעמו וראו כי המופת שאעשה אמת הוא ואז התחזקה מלכותו על כל ישראל וזהו ויהי המלך שלמה מלך על כל ישראל

ה (ט) ויתן אלהים חכמה כו'. אמר שנתן לו חכמה בתורה ותבונה בה דבר מתוך דבר הרב' מאד וגם רוחב לב בשא' חכמו' והתחיל לפרטן ואמר ותרב חכמת שלמה כו' כאשר נזכיר בס"ד. והנה ארז"ל ויחכם מכל האדם מאדם הראשון מה היתה חכמתו העביר הק"בה כל בהמה חיה ועוף לפניו א"ל מה שמותן של אלו א"ל לזה נאה לקרותו סוס ולזה נאה לקרותו חמור ולזה חור וכן לכלם אמר לו מה שמך א"ל אדם שנבראתי מאדמה ואני מה שמי כו' מאיתן האזרחי זה אברהם מהימן זה משה שנאמר בכל ביתי נאמן הוא מכלכל זה יוסף שנאמר ויכלכל יוסף כו' דרדע זה דור המדבר שהיו כלם מלאים דעה בני מחול בנים שמחלה להם שכינה. וראוי לשים לב למה פרט כל פרטים אלו ולא כללם באו' ויחכם מכל בני האדם. ועוד כי אחר שידע יותר ממשה נכללו דור דעה תלמידיו וגם כל שאר הנז' כי הוא עולה על כלם וגם אומרו בני מחול על מחילת עונם אינו מבחינת חכמה. ועוד כי איך יתכן ידע יותר ממשה והלא סוד פרה אדומה ידעו משה כמ"ש ז"ל בפי' בפסוק ויקחו אליך שהסוד יהיה אליך ולא ללמד לישראל אך שלמ' אמר על זה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני אך אחשבה כי מ"ם זאת מחכמת כו' מכל האד' כו' אין פירושו לשון יותר כי אם מפרשת מאיזה סוג חכמה וכיון לפרט כל סוג מהן ואמ' ותרב חכמת שלמה בין מסוג חכמת כל בני קדם הכולל כל מיני חכמות חצוניות ומכל חכמת מצרים הוא כל מיני כישוף ולהטי' ומכל חכמת האדם היא חכמת הטבע כאד' שהשיג טבע כל הנמצאים כי ע"כ קרא שמות לכל וגם מחכמת איתן האזרחי היא איצטרולוגיא וגם ידע מחכמת הימן הוא משה הוא כל חלקי תור' ה' עד סודות העליוני' וגם למיפשר חלמין כיוסף וזהו ומכלכל ועדיין היה אפשר שהשיג סודות אך מעט מזער לז"א ודרדע שהיו ס' רבוא חכמים אשר בהצטרפות כלם נמצאים כל רזים מכל בחינות עליוני' כנודע כי ע"כ מברך הרואה הסך ההוא ברוך חכם הרזי' כי כל סוגי בחינות כל נשמו' האחוזו' בכל פנות צפוני סודו' עולה למספר ההוא וע"כ אל כביר לא מאסם מלמחול להם על עון העגל וזהו בני מחול בנים שמחל להם השכינה כו' וידבר על העצי' למה נפרדו זה מזה בפירותיהם ומהם אין מוציאין פירו' ולמה יש