מראות הצובאות על נביאים ראשונים שנ
Maraot Hatzovoat (Nevi'im Rishonim) 350 · מראות הצובאות על נביאים ראשונים · free full Hebrew text
Open in the reader →מעלי ומעל בית אבי שידעו כל העם שלא היה מדוד להרוג את אבנר ולא לעמשא על שאחר מן המועד אשר יעדו כי בראו' כל העם שידי הית' במיתתו יכירו כי קיימתי מצית אבי להוריד שיבתו בדם על שהרג שני שרי צבאות יש' אלא שלא היה בדין להורגו על הדבר ההוא כי לא היו עדים והתרא' רק על ידי מה שמרד והיה ע"י הורמנותא דמלכא בשביל זה על שלא הומת רק על פי בית דין אשר לא היה כי אם על דבר מרדו במלכות אמר כי עון שני שרי צבאות ישראל ישארו על ראשו ליענש באותו העולם וזהו והשיב ה' את דמו על ראשו כו' אשר פגע כו' בשני אנשים כו' ושבו דמיהם כו' ובראש זרעו כו'
(לו) וישלח המלך כו'. ראוי לשים לב למה עשה ההמצאה הזאת מזולתה ועוד כי אם היה שמעי שומר אזהרתו איך היתה מתקיימת צוואת דוד אביו. ועוד למה כפל ידוע תדע כי מות תמות ועוד או' טוב הדבר כי לא יצדק בזה רע או טוב כי אם קיום הגזרה או לאו. עוד או' כאשר דבר אדוני כו' כי האם בבחירתו הדבר תלוי על כרחו הוא ועוד איה חכמת שמעי ואי זה הדרך נכנס בו רוח שטות לחייב את נפשו על שני עבדים ומה גם אם יהיה ממונו למלך כי גם זרעו לא יהנה מעבדיו אלה ועוד למה הודיענו שחבש את חמורו ועוד אומרו ויוגד לשלמה כי הלך כי המפורסם וידוע לכל אין צריך הגדה. ועוד או' כי הלך כו' למה מזכיר ההליכה והל"ל ויוגד לשלמה כי שב ולא כי הלך ושב ועוד באומרו הלא השבעתיך כו' שאחר שהיתה שבועה בדבר למה לא נרמזה למעלה ומה ענין אומרו והמלך שלמה ברוך אצל הענין וכן או' והממלכה נכונה כו' איך נמשך זה מהאמור: אמנם הנה המלך עשה מדה כנגד מדה הוא קלל את דוד בצאתו מירושלם על כן היה הענין בדומה לו שע"י צאתו מירושלם יומת ומה שבטח שלא יבצר מהתקיים שבועת אביו אם לא יצא שמעי מירושלם אפשר לומר ע"ד מה ששמענו אומרים מאשר קדמונו בתתם טעם אל מאמרם ז"ל גדול המצווה ועושה כו' שאמרו כי המצווה יגרה בו היצר הרע לעבור מש"כ הבחיריי לעשות ואמרו כי סופר להם מעשה שהיה במלך שלשמע עיר תהלה הלך לראותה למרחקי ארץ והיה סמוך לה גשר ראשו אחד לעיר והראש השני לכפר קטן ובהגיע המלך אל הכפר בכלל מקבילי פניו יצא זקן בן שמונים שנה לקראתו ויאמר למלך על מה חרד אדוני כל החרדה הזאת אמר לו לקול תהלת העיר הזאת באתי עד הנה אמר הזקן חי ראשך אדוני המלך כי נולדתי בכפר הלז והנה נא זקנתי באתי בימים ולא עברתי הגשר הזה לראותה מיום הולדי ועד עתה אז אמר הנה נא גזרתי עליך שלא תעבור וביום עבורך הגשר מות תמות ואמרו שלא שקט ולא נח ולא שלו עד שעבר ביום ההוא את. הגשר ויראה את העיר ויוגד הדבר אל המלך וישלח אחריו ויאמר לו הלא שמנים שנה