מראות הצובאות על נביאים ראשונים שמז

שמעי ויצו המלך את בניהו בן יהוידע ויצא ויפגע בו וימות והממלכה נכונ' ביד שלמה שע"י כן נתחזק מלכותו נמצא שאין ענין שמעי מעין הדברים הקודמים על כן לא סמך אותו אל ענין יואב כמדובר. או יהיה הענין כי רצה דוד לכונן כסא שלמה וידוע בג' דברים שעליהם הצליח הוא במלכותו אחד על התורה כי הוא עדינו העצני שהיה מתעדן על ד"ת ועל צדקה ומשפט שנאמר ויהי דוד עושה משפט וצדקה ועל כן על התורה צוהו ושמרת כו' ככתוב בתורת משה כו' שהיא תורה במעשה ועל המשפט ענין יואב וצדקה וחסד בבני ברזילי כי באלה יהיה ה' עמו להכין כסאו ואחר כך לשיראוהו אנשים שתהיה אימתו על כל ישראל על כן צוהו ענין שמעי שע"י כן הממלכה נכונה ביד שלמה כמדובר

(יא) והימים אשר מלך כו'. הנה מהראוי יאמר זה קודם לפ' הקודם וישכב כו' ועוד למה סיפר כל הפרטים ולא אמר דרך כלל והימים אשר מלך דוד מ' שנה. ועוד או' ושלמה ישב על כסא דוד והיה די יאמר ותכון מלכות שלמה מאד כי הישיבה על הכסא כבר נאמר אך הנה בניהו בירך ואמר ויגדל את כסאו מכסא אדוני המלך בא ויאמר כי כן היה כי והימים אשר מלך דוד ארבעים שנה כשלמה אך דוד לא היו כ"א בחברון שבע שנים במחלוקת ולא על כל ישראל ובירושל' שלשים ואל תתמה ותאמר הלא גדול היה זכות דוד ממנו ונהפוך היה ראוי להיות כי דע איפה כי שלמה הכנה מצא כי וישב שלמה על כסא דוד אביו ומזכות אביו שמצא היה עזר לו ותכון מלכותו מאד מה שלא מצא דוד כסא אביו להיות יורש כסא כבודו

(כב) ויען המלך שלמה כו' או' ויאמר לאמו שהוא מיותר הוא מה שדקדק באו' את שואלת ולא אמר למה שאלת כלו' להיותך אמי לא היה ראוי להיות את שואלת דבר זה שהוא נוגע אל המלכו' והרי הוא כאלו שאלת שיהיה הוא המלך ולא אני כי אין משתמשין במה שנשתמש המלך אלא מלך כמוהו גם שדוד לא ידעה והנה אפשר שבמה שהקדים לה אדוניהו בשאלתו לומר את ידעת כי לי היתה המלוכה ועלי שמו כל ישראל פניהם למלוך כיון לומר שיספיק הדבר ההוא שהיה לו שייכו' במלוכה להשתמש במה שנשתמש המלך כיון שלא ידע ועל זה השיב שלמה המלך ואמר אם יש לו שייכות במלוכה לזה גם לכל דבר ושאלי לו את המלוכה אך שקר הוא דובר כי אין לו שום שייכות וכך הוא בדבר זה להיות אבישג ראויה לו כמו אביתר הכהן ויואב בן צרויה כי מה לו מה שהשתדל למלוך ולא מלך ומה לי מי שהשתדל שימלוך אדניהו ולא עלה בידם וכמו שלאביתר ויואב שהשתדלו שימלוך אדוניהו ולא שוה להם אינה ראויה כך אדוניהו עצמו שאשתדל למלוך