מראות הצובאות על נביאים ראשונים שמג

המולך אחריך ישב על כסאך אך לישנא יתירא לטפויי אתא ואין זה כי אם שבחייך תושיבנו בו ועוד שאם לא היה ענין זה החרשתי כי הייתי סומכת על צוואתך אך ועתה הנה אדניה מלך כלומר ובהכרח צריך לתקן מיד ועוד טענה אחרת כי הנה ועתה בעודך חי אדוני המלך לא ידעת שעשו הדבר בלתי ידיעתך מה יעשו אחרי מותך שישליכו דבריך אחרי גום וזהו ועתה אדוני כו' ועל הטענה השנית אולי יד כל השרים עמו לא כן הוא כי הנה ויזבח שור ומריא וצאן לרוב שהיה די לקרואים מרובי' ולא קרא רק את בני המלך ואביתר ויואב אך אין זה כי אם שאין שאר שריך וגבוריך חפצים בו ומעט אשר אתו ורבים אשר אתנו ועל השלישית אולי שלמה נתרצה לו לא כן הוא כי הנה ולשלמה עבדך לא קרא עם יתר אחיו ועל הרביעית על ההמון לא כן הוא כי אדרבה כלם תלויים לתשובתך כי הנה עיני כל ישראל עליך להגיד להם מי ישב כו' ומלבד השבוע' יש עוד טענה אחרת והוא כי הנה כשכב אדוני המלך כו' והוא כי הנה ארז"ל במדר' שאמר דוד לפני הב"ה במה יודע אחרי מותי שמחלת לי עון בת שבע אם לא במלוך בן בת שבע תחתי וזה יתכן רמזה לו באו' והייתי אני ובני שלמה חטאים כי במלוך אדוניהו יחזיקונו לחטאים ומפני כבודו בפניו לא כללה את דוד עם שהוא העיקר והנה דבריה אלה רבים ונכבדים לבלתי השיב פניה וכן היה עושה לאמר לה כי כן יעשה היום הזה כ"א שוהנה עודנה מדברת עם המלך ונתן הנביא בא ולא שבקיה לאהדורי עד שדב' גם הוא והראיה כי ויגידו למלך לאמר שהוא כדי לאמר אם יבא או לא וטרם שישיב המלך שיבא ויבא לפני המלך וטרם ישאל לו המלך התחיל לדבר הוא והנה כתבנו שכל פחד נתן שעל כן אמר לבא למלא דבריה היה פן יחוש המלך פן יקרנו כענין אבשלום על כן התחיל ואמר אתה אמרת אדוניה ימלוך כו' כלומר אין זה דומה לזמן אבשלום כי אז לב כל ישראל היה עמו ולא למאמרך היו מקוים אך ועתה בלעדך לא ירים איש את ידו ועל כן אני תמה ואומר אתה אמרת כלומר שבלי מאמרך אין דבר ואל יעלה על לבך שהשרים או הגבורים עמו כי הנה ויזבח שור ומריא וצאן לרוב אשר היה די לקרואים מרובים ולא נמצאו אתו רק בני המלך ושר הצבא ואביתר הכהן אך לא שאר השרים והראיה כי ולי אני עבדך ולצדוק הכהן ולבניהו בן יהוידע שאנו הרשומי' שבשרי' לא קרא ואין לומר כי אולי שלמה נתרצה כי הלא ולשלמה עבדך לא קרא כאשר כתבנו שכיוונה היא במאמרה ומה שאני שולל כל הטענות ואיני חושש אולי מאתך נהיה הדבר כי שבתי וראה טעם להחליף את שלמה באדוניהו ושאלת על אשר נשבעת לאמו הלא הוא כי לזה איני חושש כלל כי אם מאת המלך נהיה הדבר אי אפשר כי האם ולא היית מודיע את עבדך כו' והוא כי הנה נתן הנביא התנבא ויאמר לדוד כי בן יולד לו ושלמה יהיה שמו והוא ישב