מראות הצובאות על נביאים ראשונים שלז
Maraot Hatzovoat (Nevi'im Rishonim) 337 · מראות הצובאות על נביאים ראשונים · free full Hebrew text
Open in the reader →כתוב א' אומר שלש שנים וכתוב אח' אומר שבע שנים אם שבע למה שלש אלא א"ל מה אתה מבקש שלש למלחמה או שבע לבצורת ע"כ. ולפי זה מה שנאמר שם ג' אינו אלא רמז אל תמורת ז' שני הרעב אך עדיין קשה כי הלא למלחמה בפי' נאמר ג' חדשים נוסך לפני צריך והוא רודפך אך יהיה כי הג' שנים מלחמה אין בם ניסה ורדיפת האויב אשר לא יבצר ידבק בו מן החרב אשר בידו יד האויב וכמ"ש בד"ה נוסך מפני צריך וחרב אויביך למשגת אך הג' שנים מלחמה אין שם אלא מתלאו' מלחמ' בלי מנוחה ג' שנים בלי נצחון האויב והיות ג' אלה בייחוד משאר מיני עונשים ואפשר כי בג' דברים היה דוד כאשם א' על גרמת חרבן נוב עיר הכהנים ב' על הריגת אוריה ג' על שמנה את העם והנה גרמת נוב היה על ידו והיה חלק ממנו אל העם כמשז"ל שאם היה יהונתן או זולתו נותנים לו ב' ככרו' לחם לדוד לא היו נהרגי' נוב עיר הכהנים ולא היה נטרד דואג ולא נהרגו שאול וג' בניו על כן יחסר ז' שנים לחם בארץ ועל הב' אשר המנוחה שלעת צאת המלכים למלחמה שלח את יואב ונשאר לנוח בביתו ישן משכב הצהרים וכאשר נעור יצא לטייל על הגג וירא אשה רוחצ' כו' על כן ממנוח' ירדפוהו אויביו שיהיה ג' חדשים נס לפני אויבו והוא רודפו ועל שגרם נגף בפקוד את העם יהיו ג' ימים נגף בארץ וענין הנחיצות הלז באו' הלוך ודברת אל דוד ולא אמר דבר אל דוד ומאליו יובן שילך אך יורה נחיצות לומר הלוך ודברת שהוא שאפי' לא תנוח בהגיעך אליו כ"א עודך הולך תדבר כלומר בהגיעך וכן הוא אמר אליו עתה דע וראה מה אשיב כלומר אל תאחר מלהשיב כי אם עתה דע וראה ולא ע"י מיתון הוא. והוא בשום לב אל אמרו ויקם דוד בבקר מה צריך להודיענו זה וכן באומרו ודבר ה' היה אל גד והל"ל וידבר ה' אל גד אך הוא כי הנה כאשר שב דוד מחטאו והתודה ויאמר חטאתי מאד ועתה העבר נא את עון עבדך שהוא כמו שכתבנו כי העון שהו' המשחי' הנעש' בעון שהיה מקטרג לפניו ית' יעבירנו מלפניו בל יקטרג ואז ויקם דוד בבקר באשמורת שהוא בעת רצון מחזיק בתשובתו ווידוייו כדרכו שבאשמורות יהגה בו ית' אז מיד בהיות עת רצון שהעביר הקטיגור כאש' שאל אז טרם ישתנה העת מיד ודבר ה' היה אל גד לאמ' אל תאחר כי אם מיד הלוך ודברת כי אכנו ברחמים כי ברעב אין חסרון נכר למלך וגם השני' לא יהיה לו רק רדיפה ובשלישית שהיא היולית איני מכריעו בה כי אם שאליו הבחירה כי עת רצון היא והוא בחסידותו לא בחר בראשונות אשר כבדותם על העם ולא על המלך כמ"ש ז"ל שאמר אם אבח' ברעב יאמרו אין מחזור למלך ואם יש צרים המלך וגבוריו לא יפלו בהמון העם לכן אשאל שאלה אשר היא שוה לכל וזהו נפלה נא ביד ה' וביד אדם שידברו עלי כי בחרתי לטובתי אל אפלה ועל כן היקל לו בה הוא יתברך עד אמרו תהי נא ידך בי כו' ואגב