מראות הצובאות על נביאים ראשונים שלד
Maraot Hatzovoat (Nevi'im Rishonim) 334 · מראות הצובאות על נביאים ראשונים · free full Hebrew text
Open in the reader →עלינו לומר כי הלא אבישי אחי יואב הוא ודומה לו כי הוא עורר את חניתו על שלש מאות חלל כאחיו ולמה יגרע לבלתי המנות עם השלשה ראשוני' ליחשב ארבע לזה בא ויאמ' ואבישי אחי יואב בן צרויה הוא ראש השלשי והטיל יוד ולא אמר השלשה כי הנביא דבר השלשה שלו הידועים לו ולא נתפרסמו הם השניים ולמה אחר שהוא עורר כו' כיואב אחיו כי על כן נאמר אחיו לבלי צורך הודעה ולו שם בשלשה הראשונים שגם הם מחשיבי' אותו על היותו עורר חניתו על שלש מאות חלל הלא הוא כי מן השלשה הכי שהם הנז' כה נכבד בכבוד הצדקית המלווה אל הגבורה ועל כן ויהי להם לאלה לשר אך ואל השלשה הידועים הראשונים לא בא ליכלל עמהם ובאומרו מן השלשה ולא אמר מהשלשה ירמוז כי ממקצת' הוא נכבד ולא מכלם וזהו אומרו בד"ה מן השני' נכבד כו' ועל בניהו אמר ולו שם בשלשה הגבורי' לומר כי בשלשה מחשיבי' אותו ביניהם כי גדול שמו כהם ביניהם אך לפי האמת מן השלשים הכי נכבד אך ואלו השלשה לא בא ועכ"ז וישימהו דוד אל משמעתו ויכלול אותו בשלשה השניים האלה נמצא כי עם השתי כחות של שלשה שלשה אשר בניהו מכללם ושלשים ואחד הנקובים אחרי כן בשמות הם שלשים ושבעה
כד (א) ויסף אף ה' לחרות כו'. ראוי לשית לב על מה היתה ההוספה הזאת ועוד היתכן יסיר הוא ית' את הצדיק לחטא והלא א"כ לקתה הבחירה ואחריה מדת שכר ועונש. ועוד כי אדרבה הוא ית' רגלי חסידיו ישמור מן החטא ואפילו בהמתן של צדיקים אין הב"ה מביא תקלה על ידן צדיקים עצמן לא כל שכן ועוד כי אחר שהוא ית' הסיתו למה הענישו ויאמר לו שלש אני נוטל עליך בחר לך כו' והנה זה לשון פסיקתא רבתי ויוסף אף ה' לחרות ביש אל מה כתיב למעלה כשבא דוד למנות את גבוריו היה מונה והולך כיון שהגיע אוריה החתי כל שלשים ושבעה ואתה מוצא שלא מנה עוד י"ז גבורים בד"ה תמצא עוד י"ז אלא כיון שהגיע לאוריה מיד ויוסף אף ה' למלך שהיה יושב וקורא בדפתרא כל גבוריו היה קורא פלו' ופלו' כיון שהגיע ואמר עוד פלו' אמרו לו מת מיד השליך הדפתרא והעלה חמה כך כיון שהזכיר את אוריה מיד ויוסף עוד אף כו' ע"כ. וראוי לשים לב האם יותר חרה האף עתה בהזכיר גבוריו מבשעת מעשה אוריה. ועוד כי אם דוד חטא ישראל מה חטאו שיאמר ויוסף אף ה' לחרות בישראל
אך לבא אל הענין נזכירה מאמרנו על מאמר לא היו ישראל ראויים לאותו מעשה ולא היה דוד ראוי לאותו מעשה כו' כי לא אמרו שהוא יתברך דגלי חסידיו ישמור מן החטא שאינו אלא כשאין ביד הצדיק איזו עבירה שיגרום לו אחרת ונבא אל הענין והוא כי אחרי הענין האמור למעלה שחרה אף ה' בעמו ועצר את השמים ויהי רעב שלש שנים שנה אחר שנה אמר כי הוסיף אף ה' לחרות בישראל על דברי עונות שלא יחסרו מהם אך לא היו