מראות הצובאות על נביאים ראשונים שכח

למלכות עד הסוף שהיה נעים זמירות כמדובר ולהיות כי בדברים האלה אשר יאמר יש מעלה ותפארת גדולה לדוד אמר הנה לא ליוהרא תתייחס לי כי לא מלבי אני אומרם כי אם רוח ה' דבר בי כו' והוא כי ידוע מה בין נבואה ורוח הקדש כי הנבואה הם דברי ה' אשר ישמיע לאזני הנביא מאתו ית' והרוח הקדש מה גם אשר היה לדוד היה שרוח ה' המדבר הוא בפיו ובשפתיו של דוד נמצא כי היה דוד כלי שבו היתה רוח ה' מדבר וזהו רוח ה' דבר בי כי בי היה הרוח מדבר שהייתי אני הפה לדבר ולא שהיו הדברי' מתחדשי' מהרוח הנז' כי אם ומלתו של השם הנז' היה על לשוני כי רוח ה' היה דובר בי מלתו של השם הנז' היה הרוח מדברו על ידי נמצא כי אם אדבר דברי גדולתי לא ליוהרא תתייחס כי מאת ה' הוא ואלה הם הדברים אמר אלהי ישראל לומר הנה ספר תלים היה קירא יעקב שאמרם לו אלהיו ית' שעל כן נקרא אלהי ישראל כי אלהיו הוא ומראש הספר אשר אמר לו אלהיו הוא ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי שהוא מלך המשיח הוא דוד ואומר שהוא ימשול על האדם כאומרו שאל ממני ואתנה גוים נחלתך כו' תרועם כו' וז"א אמר אלהי ישראל לי דבר שהוא מה שאמר אלהי ישראל בשבילי דבר ומה הוא הדבר שדבר עלי הוא לומר צור ישראל מושל באדם שאני צור ישראל מושל באדם הוא כל מין האנושי שהוא ענין ואני נסכתי מלכי כו' כמדובר ולא ח"ו שתתייחס הממשלה על האדם לי כי לו ית' הממשלה לבדו כי אם מה שצדיק מושל אינו הוא מצד עצמו כי ארם הוא כי אם יראת אלהים שבו היא המושלת אלא שמתייחס אל האיש להיות היראת אלהים בו וזה הצור ישראל שמושל באדם שהוא דוד וכאור בקר שהוא כהגיע אור בקר שהוא כתים הגלות האחרון כי אז כלה הלילה ומתחיל היום כמאמרם ז"ל על פסוק יומם יצוה ה' חסדו שהוא לעתיד לבא על שבלילה שהוא בזמן הזה הנקרא לילה שירה עמי ולמה לא תהיה זריחת שמשו מעתה כאשר שאל מאתך לכלות אויביך מעתה ולהשתרר בעולם כאשר יעשה לעתיד אחר שהוא רצוי לפניו ית' לז"א בקר לא עבות לומר כי אז בזמן ההוא יהיה בקר לא עבות שהוא משולל עביות שלא יהיה כבקר הטבעי הבא עם עבות עלות השחר כלו' כי אז לא יהיה עביות עונות בדור ההוא מש"כ עתה בזמן הזה שעל כן צריך גהינם או שעבוד גליות ולכן אי אפשר לכלות בימי דוד את האומות כמדובר למעלה על וישב אותם אברם שלא הניח את דוד לכלות את האומות למען ישתעבדו בהם ישראל שאז יהיה אור כשרון ישראל כ"כ שאצ"ל שלא יעצר השמים כי אם שלא יצטרך זמן להוציא דשא מארץ כי אם מיד בהמטיר על הארץ מיד יצא דשא מארץ שהוא כי יהי פסת בר בארץ והוא מ"ש ז"ל עתידה ארץ ישראל להוציא גלוסקאות יפיפיות שאינו על ידי זריעת חטין שאם כן גם היו יוצאין חטין אך הוא כשאר צמח האדמה היוצא מארץ בלי זריעה וזהו מנוגה כו' כי מנוגה הוא אור הבקר מזכות הדור ממטר בלבד בלי זריעה יצא דשא מארץ מש"כ בדורות אלו בטרם הבקר ההוא ואם יאמר איש הלא זה הוא על כללות הדור אך על בית דוד עצמו שהוא זרעו שאחריו עד העתיד למה יפסק מלכותם על אשמותם אחר שהוא ית' כרת אתו ברית עולם והוא מאמר הכתוב נשבע ה' לדוד אמת כו' מפרי בטנך כו' אם ישמרו בניך בריתי כו' גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך שהוא