מראות הצובאות על נביאים ראשונים שכד

שהיה מתאזר חיל נגד האומות ורפיון ידים וחמימות נגד שאול ואנשיו ובכן היה משבח לה' על הגוים שמסר בידו ועל שאול על ב' בחינו' א' על שהציל אותו מיד שאול. ב' על שזיכהו להתאפק מלהכות בשאול ובאשר ה' אתו אמר עתה שבח לה' כי השם אשר היה מעוזו נגד האומות השם ההוא בעצמו היה נותן לו תמימות וסבלנות לבתי הרוג לבא להורגו הוא שאול שהם שני הפכים בשם א' וזהו האל שהוא מעוזי חיל הוא היה מתיר עוזי ומרפא ידי להיות תמים דרכו וזה בין ברגלי בין בידי ברגלי כי הנה היה יתברך משוה רגלי כאילו' לרדוף אויבי אך זה באומות אמנם ועל במותי שהמלחמה בגבולי שהוא עם ישראל בבמותי יעמידני ויציבני ולא יניחני לרדוף כמכביד רגלי לבלתי אחטא להצר את ישראל וכן בידי כי מלמד ידי למלחמה על אויבי שהם האומות בבמותי הנז' לא כן כי אם מכביד ית' קשתי בידי וזרועותי כמכניע זרועותי כאלו הקשת היא נחושה וקשה לימתח בהן למען אמנע מלהצר את ישראל וזהו ונחת קשת נחושה זרועותי

(לו) ותתן לי מגן כו'. הנה על פ' וירד העיט על הפגרים כו' ארז"ל כי בקש דוד לכלות את כל האומות כאחד וזהו וירד העיט הוא דוד על הפגרים הם האומות סביב א"י שהראה הוא ית' לאברהם בפגרי הבתרים שהם משל אל האומות כנודע מרז"ל וישב אותם אברם שמנעו אברם ויהיה הענין כו' במה שאברהם מכרנו לגליות תחת גהינם נמנע מלעשות הוא יתברך רצון דוד למען ישעבדו הגליות את ישראל וראוי לדעת היכן מצינו שבקש דוד לכלות את האומות סביבות א"י ואחשבה כי הנה הוא בפסוקים הללו והוא כי הנה הוא ית' נדר לדוד כי זולת ממלכתו בחייו עוד יוסיף לו לעתיד כי הוא יגדל עד מאד וירד מים עד ים ומנהר כו' לפניו יכרעו כו' מלכי תרשיש כו' כי הוא דוד הוא מלך המשיח כנודע ואז יכניע ויאבד את כל שונאי ה' כד"א שאל ממני ואתנה גוים נחלתך כו' תרועם כו' והנה בכמה מקומות מצינו כי המשכון הגדול שיש לנו ליושע הוא כי ישועתו של הקב"ה היא ישועתן של ישראל כי לא יטוש ה' את שכינתו בגלות וזה יתקיים לימות משיחנו כי יום נקם יהיה על ידו ובזה יאמר כי אמר דוד מעתה לפניו ית' הנה ותתן לי לעתיד מגן ישעך כלומר כי המגן שנתת לי להיות בטוח התשועה הוא ישעך כי ישועתך הוא משכון ומגן לי כי בו אבטח ליושע וענותך תרבני או שתהיה התשועה על ידי שאני מלך המשיח והנה אחת שאלתי מאתך ה' והיא כי למה אצעד עתה פסיעה א' במלכותי זה ולעתיד פסיעה אחרת על ראשי אויבי תרחיב צעדי זאת שהתחלתי לפסוע על קצת אומות תרחיבנה שתהיה פסיעתי זאת רחבה עליהם שיהיו תחתני אלו שנתת תחתי עתה עם העתידים להיות באחרונה אחר שעודני בכחי ולא מעדו קרסולי. וביאור הדבר הוא כי מעתה ארדפה אויבי ואשמידם ולא אשוב עד כלותם ולמה ישאר הדבר עד סוף הדורות ואל תאמר נא אלהי מי אמר אלי שאין זה רצוני הלא הוא כי כבר היו כלו אז מחוצים ולא יקומון או לפחות היו כלם נופלים תחת רגלי ומאשר לא היה כך נראה שאינו רצונך: