מראות הצובאות על נביאים ראשונים שכג

את שאול מלפני וצריך לתת טעם לאלהינו לזה אמר האל שהוא שם אל בעל החסד שבשם זה נדר הוא ית' מלכות שאול הנה אין ספק כי תמים ושלם דרכו ולא ישוב ממנה והנה לעומת זה אמרת ה' צרופה כי ברור מילל כמצרף כסף שהוגה סיגים מכסף כי אמר ה' אל שמואל עד מתי אתה מתאבל אל שאול ואני מאסתיו ממלך על ישראל מלא קרנך שמן ולך אשלחך אל ישי כו' ואומר ויאמר ה' אל שמואל קום משחהו כי זה הוא ובכן יקשה כי נדחה מה שנידר בשם אל לז"א מפני מה שנידר בשם ה' לז"א מגן הוא לכל החוסים בו ועל כן אני שחסיתי בו וראיתי חרבות פלשתים עלי והייתי מחבק ידי וידי גבורי בל ישאו ידיהם נגדם עד שמוע קול צעדה בראשי הבכאים כמאמרו יתברך כי בו חסיתי ומה גם לרבותינו ז"ל שאמרו שבאמור עמו אליו הלא ימיתונו שהשיב להם מוטב נמות זכאים ולא עוברים דבר ה' על כן הוא ית' היה מגן לי והוא מאמרם ז"ל במקומו שלמה בחר הקב"ה בדוד כי שאול לא בטח בה' להמתין עד בא שמואל שאמר לו שבעת ימים תוחיל עד בואי אליך ולא חסה בה' יצילנו מפלשתים עד בא שמואל על כן לא נמשך מלכותו וזה יתכן כיון דוד פה בדברי השירה הזאת בכתוב הלזה שאמר שעם שהאל תמים דרכו במלכות שאול היתה לעומתו אמרת ה' צרופה להמליך את דוד ולמאוס במלכות שאול כי מגן הוא לכל החוסים בו כמדובר ושמא תאמר שעדיין יקשה איך נתבטל חסד אל משאול אחר כי האל תמים דרכו לז"א כי מי אל מלבעדי ה' לומר כי יש אל סתם ויש אל מבחינת שדי אמר הנה חלילה חלילה מפירוד בין איכות השמות כי מי מבחינות אל מבלעדי ה' כלומר כי כאשר נאמר ליעקב בשם אל מלכות שאול לא היה מבלעדי ה' שהיה עתיד להמליך את דוד תחתיו כלומר כי מאז לא הומלך רק עד זמן דוד בלבד ואמת הדבר כי על כן לא נמשח בקרן אלא בפך ולא בשמן המשחה כי אם בשמן אפרסמון שלא היה לעולם כמאמרם ז"ל כי הנמשח בקרן ובשמן המשחה הוא המתקיים כמ"ש ז"ל רמה קרני ולא רמה פכי ושמא תאמר הלא עם שם אל היה שם שדי כי כך נאמר ויאמר אלהים אל יעקב אני אל שדי והנה שדי הוא צור שודד את הנגדיים כמאמרנו על הבטחתו ית' לאבות על נחלת הארץ באל שדי שהוא חסד לישראל ושידוד לכנעניים יושביה כך השם שדי ראוי יהיה לשדד אויבי שאול המקבל חסד האל ואיך לא שוה לשאול נגד דוד שכנגדו לז"א ומי צור מבלעדי אלהינו לומר כי אלהינו אלהי משפט הוא ואין צור שדי מבלעדי המשפט כלומר כי על כן בהיות המשפט עוזר לדוד לא ינגדהו הצור כי לא נידר לו חוזק השם ההוא אם לא בדין המתייחס לשם אלהינו

(לג) האל מעוזי חיל כו'. אחרי אומרו כי שם אל ושדי ואלהים עם שלכל אחד בחינת נפרדת מהאחר כלה אחדים נכללים זה בזה בא עתה ואמר גדולה מזו כי הנה הוא היה עושה שתי פעולות הפכיית אחד באומות