מראות הצובאות על נביאים ראשונים לב

ולהוראת כי ליהושע שהוא דוגמתו בידו תנתן הארץ כי חרבו שלופה על כל הגוים ההם וזהו בהיות יהושע ביריחו הקשה ליכבש וישא עיניו וירא איש עומד לנגדו וחרבו שלופה בידו כי היו שני דברים שלא הי' קרב אל יהושע כ"א עומד נצב לקראתו במקומו והוא לנגדו אז דן בשכלו כי אין זה אלא חרב של שלום שע"כ הי' עומד ע"כ ערב אל לבו ללכת אליו ואז אמר לו הלנו אתה כלנו להצילנו אתה בתמיהא כלומר לא אתה המעותד לזה כ"א הקב"ה כאשר נאמר ע"י משה ה' אלהיכם ההולך עמכם להלחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם אם לצרינו להכות בם או להכניעם וגם זה בתמיה כלומר כי גם זה אינו ע"י מלאך כי לא היה המלאך רק לשמיר' בדרך אך הוא יתברך בעצמו הלוחם ומפיל האויבים כד"א הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך בדרך כלומר בלבד אך לא להפיל האויבים כי אם ואיבתי את אויביך וצרתי את צוררך וזהו כמתמיה או' אם לצרינו אז ויאמר לא כי אני שר צבא ה' עתה באתי כלומר מטטרון נער דוגמתך שאתה נער שר צבא ישראל וע"כ עתה באתי כי בימי משה שהי' למעלה מגדר זה לא באתי אך עתה בזמנך באתי: או יאמר אל תדחנו כי תהי' זה חרפה לי מאש' הי' בימי משה כי אז דחה אותי טרם בואי אך עתה כבר באתי בפועל אז ויאמר מה אדוני מדבר אל עבדו כלומר מכיר אני כי איני כמשה כי אני כעבד לך בערכו כי איני דוח' אותך וזהו מה אדוני מדבר אל עבדו אז ויאמר שר צבא ה' כי' של נעלך כולי לומר אשר תמהת הלנו אתה כלומר כי אין הצלתכם וגם לא הפיל השרי' נתון לי כ"א לה' האמת אתך כי הנה השכינ' היא אשר באה ואני שר צבא מרכבת' והיא העיקר והיא תעש' את הכל וזהו של נעלך כלומר כי אתך השכינה במקומך ולכן של נעלך כי המקו' אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא כי שרת' בך שכינה נמצא מקומך שעתה עומד בו שם השכינה כלומר ומזה תעש' עיק' כי היא אשר תעש' את הכל ויעש יהושע כן כי האמין כי כן הוא והנה עתה חל עליו חובת ביאור א"כ למה נתראה אליו המלאך ההוא ע"כ פירש ואמ' כי הנה יריחו סוגרת במציאו' וגם מסוגרת מפני בני ישראל שאין זכות' בלי זכות יהושע מספיק ליכבש כ"א ע"י נס ע"כ ויאמר ה' אל יהושע ראה נתתי בידך וכו' לומר ראה המלא' הזה אשר הראיתיך הוא כי בו תדע כי ביד' נתתי את יריחו כי זה דוגמתך כי זה נקרא נער ואתה כן ויהושע בן נון נער והראתי לך כי חרבך שלופה כי אתה בזכותך הכובש ומנחיל אך לה' התשוע' ולא למלאך כי לא בא אלא להוראה זו

ו (ג) וסבתם את העיר וכו' והנה מפסוק זה יראה כי אנשי המלחמה שהם החלוץ גד וראובן וחצי שבט המנשי בלבד יסובו את העיר ואחריהם שבע' שופרות היובלים לפני הארון ואחרי כן ביום השביעי יעשו כן ז"פ ושאח"כ יתקעו בשופרות ואז יריעו כל העם וגומר והלא יקש' כי לא נעשה כך כ"א ויאמר אל המון העם וסובו ואחריה' החלוץ לפני ארון