מראות הצובאות על נביאים ראשונים שיז

גדולה משתי אלה היה לי ניסתי משאול ולא קמתי עליו להורגו מההצלה ומהגוים והמשחי למלך כי בהם לא היה פחד רק לגוף אך לא לנפש אך כאשר נסתי משאול שאם הייתי הולך אצלו האם קצרה ידי להכות נפש ואדרבה הייתי בורח והוא בהגיד לו יהונתן ביום החדש על ידי הנער אך על זה אני אומר משגבי ומנוסי כי משגבי היית בתת בלבי לנוס פן אהרוג ואשחית נפשי והוא כי מושיעי תקרא במה שמחמס תושיענני שהוא מעשות חמס כי גדולה הצלת הנפש מלחטא מהצלת הגוף מליהרג כלומר ועל כן שמתי הצלתי משאול כנגד ההצלה מכל אויבי וביאר הדבר מפורש ואמר מהלל אקרא ה' כו' והוא בהזכיר ענין אליהו זכור לטוב שאמר כי אלו האבות היו מתפללים שלשתם יחד לא היה בלתי נעשה שום דבר שיזכירו גם בלי שאלה כי אם בג' ראשונות שאינן אלא שבח והילול לה' בלבד טרם התחיל מאמצעיות ואמר שהיו שלשה כיוצא בהם בהאי עלמא שהם רבי חייא ובניו והעמידם רבינו הקדוש יחד אמרו משיב הרוח ונשב זיקא מוריד הגש' ואתא מיטרא בקשו לומר מחיה מתים ורגש עלמא כו' הנה כי גדלה מעלתם שבהזכיר הלולו ית' בלבד מבלי ישאל היה נענה ע"ד זה יאמר דוד מהלל אקרא ה' שהוא בקרוא אותו יתברך מהלל שהוא אימרי רב להושיע מיד ומושיעי מאויבי ומאויבי אושע. ושיעור הכתובים לומר ראו נא מה בין מלחמת האויבים למלחמת ישראל היא מלחמת שאול כי באויבי הם הגוים על שאין מלחמת יצר הרע באמצע הוא נקל מאד כי בם מהלל אקרא ה' ומן אויבי אושע כמדובר שע"י ההלול והשבח טרם אשאל אנצל מהם אך כי אפפני משברי מות ע"י שאול שבכל עת הייתי משבר ומקוה המות על ידו בעיר ובבית להכות בו ובקיר פעם בחוץ פעם ברחובות אז במלחמתו נח"י ומכאובות בליעל הוא היצה"ר יבעתוני באומרו אלי בא להורגך השכם והורגו ואז לעומתו חבלי שאול הוא גהינ' סבוני פן אהרוג משיח ה' או נקיים אשר אתו ומשתי החלוקות קדמוני אל חבלי שאול מוקשי מות שמקדי' לפני היצר סמוך מוקשי מות באמור אלי למה תביט אל עונש הנפש בשאול שהוא לאחר מות ולא תביט אל מוקשי מות שיש לך בעולם הזה שע"י הניחך את שאול חי יהיו לך מוקשי מות רבים תמיד באופן שהיה יצרי מפתני להורגו לולא ה' היה לי לשית בלבי לנוס מלפניו ולבלתי הורגו ובכן מה רב טוב אשר עשה לי ה' על ענין שאול מכל אשר עשה לי מאויבי שזו מלחמת גוף ומלחמת נפש וזו מלחמות גוף בלבד ולא עוד כי אם שהוסיף להיטיב לי בענין שאול א' כי לא הקדמתי תפל' לצרה כי אם בצר לי אקרא ה' שנית כי לא בלבד שם הרחמי' היה שומע לי כי אם ואל אלהי הוא מדת הדין אקרא גם הוא כי לא היתה מדת הדין מקטרגת כי אם אל אלהי גם הוא אקרא וישמע ה' מהיכלו הוא אלהי הוא מדת הדין הוא שכינה שהוא היכלו של ה' מתוך היכלו הוא שם אלהים משם היה שומע לי באחדות השתי מדות עוד