מראות הצובאות על נביאים ראשונים שיא

כי אמיר' לשון חיבה ושלום ודיבור לשון קושי. ונבא אל הענין ותאמר לאמר כלומר ותאמר כי הראוי היה לאמר שהוא לשון אמירה וחיבה לא אפי' לשון קושי כל שכן להכנס העיר מיד ואם חפצתם מתוך כעס לבלתי דבר בלשון חיבה רק לשון קושי דברו בלשון קושי אך לא קרב למלחמ' וזהו דבר ידברו בראשונה לומר אם בחרתם דבר שהוא לשון קושי ידברו בראשונה לשון קושי ולא תתחילו במלחמה בראשונה להשחית החומה אך האמת לא זו הדרך הנאות כי אם לאמר לשון חיבה שהוא לשון אמירה כי הלא לא ידעתם אם אנשי העיר במרד אם אין ולכן הראוי הוא שאול ישאלו באבל מה ענינם אם מלחמה או שלום הוכן התמו בתמיהה לומר וכן בפתאומיות התמו לגוע לא טוב הדבר כי הלא ראו נא כי הוא ית' מלך חפץ בחיים כי הנה אנכי שלומי אמוני ישראל אני השלמתי מנינם במצרים וה' החייני ואתה תופש הפך דרך ה' כי תבקש להמית עיר וגם ואם בישראל דע כי לא את עצמך אתה משחית בעון זה כי אם את כל העם אשר אתך שה' באפו יבלעם על השחיתם עיר ואם בישראל וזהו ולמה תבלע את נחלת ה' ויען יואב ויאמר חלילה חלילה על שני הדברים א' על המית בלי שאלה לשלום בתחלה שנית על החטיא את נחלת ה' אשר אתי אך לא מלבי היה הדבר כי אם העם עשו מאליהם והוא מאמר הכתוב למעלה וכל העם אשר את יואב משחיתים להפיל החומה יורה כי לא מלבו עשו וז"א חלילה חלילה כלומר לי ולא להמון העם העושים מלבם ומה שכפלתי ואמרתי חלילה זה פעמים הוא אם אבלע שהוא את נחלת ה' שעמי להחטיאם ואם אשחית את עיר ואם בישראל לא כן הדבר כאשר חשבת וגם פתאומיות העם לא היה כי אם על כי קנאו קנאת ה' כי איש מהר אפרים נשא ידו במלך בדוד כמשז"ל כי המורד במלכות בית דוד כמורד בשכינה וזהו במלך בדוד שהוא במלך הקדוש במה שנשא ידו בדוד לכן תנו אותו לבדו כו'

כא (א) ויהי רעב כו'. הנה אומרו שנה אחר שנה הוא מיותר כי באומרו שלש שנים רצופות משמע אך ירמוז מאמרם ז"ל כי בכל א' מהשנים היו תולים בענין א' נפרד מחבירו כי אמרו רז"ל בפר"א א"ר פנחס לאחר ל' שנה שנהרג שאול ובניו בא רעב בימי דוד ג' שני' שנה אחר שנה ולמה שנה אחר שנה בשנה ראשונה עלו ישראל לרגל אמ' להם דוד צאו וראו אם יש עו"ג שבעבור עין ע"ג גשמי' נעצרים שנאמ' השמרו לכם כו' ועצר את השמים כו' בדקו ולא מצאו בשנה הב' עלו לרגל אמר להם דוד צאו וראו אה יש בכם מגלי עריות שבעון זה גשמים נעצרים שנא' ותחניפי את הארץ בתזנותיך וימנעו רביבים כו' בדקו ולא מצאו שלישית אמר להם צאו וראו אם יש בכם שופכי דמים שנאמר ולא תחניפו את הארץ ובפרק הערל אמרו כי בשנה שלישית אמר צאו וראו אם יש בכם פוסקי צדקה ברבי' ואין נותנים שנא' נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר בדקו ולא מצאו אמר מכאן ואילך אין הדבר תלוי אלא בו מיד ויבקש דוד את פני ה' לדעת הגמרא הוא ששאל באורים