מראות הצובאות על נביאים ראשונים שח

לך ותאבד מלכותך ויען אבישי כו' אמר התחת זאת האם בשביל טענה זאת שאמר לא יומת שמעי כי קלל משיח ה' אשר לא קללו כל שאר ישראל והלא מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול אז אמר דוד מה לי ולכם כו' לומר לא חטאו לו ולכם כי אם לי בלבד ואם תאמרו כי על שלי אתם מקנאי' לפקד עונו אין זאת עשות מצוה כי אם אדרבה דעו כי תהיו לי היום למה שהוא היום לשטן כי בראות כל ישראל שהיו עם אבשלום שאני ממית את זה על מרדו והם מרדו יתפקרו כולם ותאבד מלכותי כי אין כל הזמנים שוים וז"א היום לשטן וזהו היום יומת איש בישראל כלומר כי נפיק מינה חורבה מחמת ישר' כמדובר וכל זה הוא בהודות עליכם שחייב מיתה על מרדו במלכות אך יש בחינה לומר כי היום אני מלך על ישראל ולא ביום ההוא כי אז הייתי כהדיוט שהוסר ממני המלכות ואם כן כיון שהייתי כהדיוט אינו בן מות ועם שאינה טענה מספקת אמר כן להשתיקם. ועיקר הטעם הוא כמאמרם ז"ל כי עשה על כי ידע דוד ברוח הקדש שהיה עתיד שמעי עדיין להוליד מי שיצא ממנו מרדכי לגאול את ישראל בגלות מדי ועל כן ויאמר המלך אל שמעי לא תמות ועל כן האריך לו עד שהוליד ויצו את שלמה בנו אל ינקהו כאשר עשה וכן אחשוב נרמז במאמרו כי אומר שמעי לא תמות עם הכולל עולה במ"ק כמו שעולה להוציא מרדכי שהוא ל"ז

(כו) ויאמר לו המלך למה כו'. אמר למה תדבר עוד דבריך כלומר האם הוא שאחזור בי מאשר נתתי השדה לציבא זה אי אפשר כי כבר אמרתי וזהו אומרו אמרתי כי דבר מלך קשה להשיב אך מה שהועלת הוא על החצי כי אתה וציבא תחלקו את השדה ויאמר מפיבושת אל המלך גם כו' ארז"ל שאמר שחרה לו על שבא בשלום ואחר רעת בואו לשלום לא היה חושש על אבדן גם השדה כלו ושהיה כביכול כמתלונן על מי שהביאו לשלום ובזה יתיישב יתיר אומרו אל המלך כי מי לא ידע כי אל המלך היה מדב' אך יכוין אל המלך הידוע הוא מלכו של עולם

(מב) והנה כל איש ישראל כו'. ראוי לשום לב מי אמר וכל אנשי דוד עמו כי אם כל ישראל אמרו אל המלך לא יתכן קראוהו דוד בפניו ולא אמרו וכל אנשי המלך עמו. ב' אומרו ויען כל איש ישראל ובפסוק שאחר זה אומר ויען איש ישראל את איש יהודה ולא נאמר כל. ג' אומרו האכול אכלנו מה היא אכילה זו ולמה הוכפל. ד' אומרו אם נשאת נשא לבו כי מלבד הכפל לא היה לומר נשאת לשון נקבה. ה' אומרו וגם בדוד אני ממך כי איך יתכן תהיה קורבה יתירה לישראל עם דוד יותר מאיש יהודה אך הנה איש ישראל בראותם כי גם מיהודה היו עם אבשלום כאשר היו משאר ישראל ועתה עשו עצמם כאנשי שלומו יותר מישראל וקדמו ויעבירו את המלך על כן נתרעמו ויאמרו כי אחר שהם הרבים היה ראוי יחלקו להם בני יהודה כבוד להיות