מראות הצובאות על נביאים ראשונים שז
Maraot Hatzovoat (Nevi'im Rishonim) 307 · מראות הצובאות על נביאים ראשונים · free full Hebrew text
Open in the reader →כי ובני חיל הם אשר אתו או יהיה כפל אומ' המס ימס שהא' הוא מפחד דוד והב' מיראת בני חילו ופירש על הראשין כי יודע כל ישראל שבכללם אחיתופל כי גבור אביך והשני הוא כי גם יודעים כי ובני חיל הם אשר אתו ובזה יותכו ויתיישבו תיבות הכתוב מה שאין כן בפירושי המפרשים לכן כי יעצתי שלא כדברי אחיתופל לקחת מיד י"ב אלף שמוכנים השיעור הזה כמו רגע לרדוף אחרי דוד הלילה כי אם האסף יאסף עליך כל ישראל מדן ועד באר שבע כחול אשר על הים גם שיצטרך זמן להתאסף והוא כיון למען ינוחו דוד וחילו מנאקת צערם ביני וביני ואשר אמר שלא תלך אתה אדרב' ופניך הולכים בקרב והכונה כדי שירד אבשלום למלחמה ונספה ובזה לא ינצל כי הנה ובאנו אליו בא' המקומות אשר נמצא שם ולא כאשר אמר לבא אליהם בחרדה מצד א' למען ינוסו וישאר המלך ונכהו כ"א אדרבה ונחנו לאט כאשר יפול הטל על האדמה כי נחנה סביב למשכנותיו וישאר הוא וכל עמו בתוך וגם לא כאשר יעץ לבלתי הכות את עמו כי אם אותו לבדו כי לא כן כ"א ולא נות' כו' ולבלתי פתוח פה לרעה על דוד אמר לשון עבר ולא נותר כו' וזה הוא אם יהיה בשדה אך אם אל עיר יאסף אמר דרך גוזמא שלפי שכל ישראל יהיו עליה אפילו ירצו לסבבה חבלים יעצרו כח לסחוב אותה עד הנחל ומה גם אשר בתוכה שיהיו בה על ידיכם שיכלו ומיד צוה לגלות אזן דוד למען לא ילין העם שימצא כדבריו שאמר ואביך איש מלחמה לא ילין את העם וימצא אחיתופל בדאי שאמר שישיגום בלילה ההוא יגעים ורפויי ידים על כן כאש' ראה אחיתופל כי עבר דוד הירדן ועצתו לא יצאה אל הפועל הכיר כי ה' עם דוד וישוב למלכותו ויהרגנו על ידו על מרדו על כן לבל יהיו נכסיו למלכות נחנק וזהו את ביתו לחלק נכסיו מש"כ אם היה נהרג מכח המלכות שלא היה יכול לצוות את ביתו כי הרוגי מלכות ממונם למלכות
יט (כ) ויאמר אל המלך אל יחשב כו'. ואמ' מן הראוי הוא כי להיותי אני מבית שאול שנפשי מרה לי על אבדן ביתו ואין אדם נתפס על צערו שאל יחשב לי אדני עון כ"א כגדר שוגג ואם לא תעשה כ' כי אם שתחשיבהו לעון אין כל הזמנים שוים כ"א ואל תזכור את אשר העוה עבדך ביום אשר יצא אדני המלך מירושלים כי אותו היום הוא מה שראוי לשום המלך אל לבו ולא עיני כלומר כי להיות ביום ההוא תועלת גדולה היה לו בהעותי כי זכות מה שסבל עוני עמדה לו לינצל באופן שראוי בל יזכר עוני כ"א ישים אל לבו היום ההוא כי טובה היתה לו ע"י כן ואלו הייתי אומר לא חטאתי אין ראוי למחול אך הוא כי ידע עבדך כי אני חטאתי והנה באתי היום ראשון כו' ארז"ל והוא נכון מאד שאמר הנה כל ישראל אשר עם אבשלום מרדו בך והם מחוייבים מיתה אם תקבל אותי שבאתי ראשון יבאו גם הם באומרם כי כאשר מחלת לי תמחול להם ואם לאו לא יצא