מראות הצובאות על נביאים ראשונים שד

שאול ושלשה בניו נתגלגל ע"י דוד בענין נוב עיר הכהנים אשר מלכת תחתיו כלומר מלכת מעצמך והנה על מה שאמרתי איש הבליעל על עין בת שבע כבר קבלת עונשך במה שויתן ה' את המלוכה ביד אבשלום שהקים ה' עליך רעה מביתיך לגרשך ולשכב עם נשיך אך על היותך איש הדמים לא ניכה עון זה עדיין כי הנך עדיין ברעתך הוא עון כי איש דמים אתה וע"כ יהרוג אותך בנך ואמר ענין משל בפי בני אדם כי יותר מרגיש האד דברים הרעים יותר ממכות כך עם שסקל באבנים נוסף על מה שקלל לא שת אבישי אל לבו רק הדברים הרעים כי לא אמר היסקל הכלב הזה כ"א היקלל הכלב הזה ויאמר המלך מה לי ולכם כו' לומר מה איכפת לי ולכם מקללתו האם תדמו אותה לקלל' צדיק שתבא ח"ו וזהו מה לי ולכם כי יקלל מה נדבק לנו מקללתו ואם הוא שאסור למלך למחול אולי ה' ירחם עלי לכפרת אשמותי על ידי מה שאצטער חניכה צרתי אשר אני בה וגם שאין סברא לומר שהוא ית' שם בלב איש לחטא כדי לצער את זולתו לנכות צרתו על כן אחשוב שלא החזיק לומר שודאי הוא כך כי אם באולי שמא הוא ית' עשה כן וזהו וכי ה' אמר כו' והוא כי אחד מארבע לשונות שתשמש מלת כי הוא דילמא וזה יאמר ודילמא ה' אמר לו קלל כו' ואף גם זאת לסכור פי אבישי וגם אינו מן התימה שיצא הדבר הזה ממנו ית' כי הלא גדולה מזו בא לי עתה מאת ה' והוא כי הנה בני אשר יצא ממעי מבקש את נפשי וכ"ש בן הימיני וכאש' הדבר ההוא מה' יצא באומרו הנני מקים עליך רעה מביתך מכ"ש ע"י בן הימיני הלז ואם תאמרו כי אם אני איני חש אתם תחושו על כבודי לזה אני אומר לכם הניחו לו ויקלל ואל תחושו דילמא אמר לו ה' כמדובר שמל' כי תשמש במקום דילמא ועוד טעם אחר והוא אולי יראה ה' בעל הרחמי' מה שאני רואה וסובל ויהיה זה בשביל עיני שהסתכלה באשת אוריה כד"א וירא אשה רוחצת מעל הגג כי תרפא ראיה זו בשביל אותה ראיה וזהו יראה ה' שהיא ראיית רחמים בשבילי ונגד עיני כי בי"ת בעיני הוא בי"ח בעבור והשיב ה' לי טובה תחת קללתו של השם הנזכר באמור אלי כה אמר ה' הנני מקים עליך רעה מביתך והפכה לטובה וזהו תחת קללתו שהיא היום הזה כי קיומה היא היום הזה ולא השיב ידו שמעי גם בהיותו רחוק בצלע ההר נגד הדרך ויסקל באבנים לעומתו ולא אמר דוד כאשר אמר למעלה כי אז היה בהיותו קרוב כי אם היה לעומתו בלבד ועל כן בראות שאפשר שלריחוק המקום לא יראה דוד האבנים על כן ועפר בעפר שמשואות עפר נראים מרחוק ויביט וירגיש גם ביריית האבנים

(כג) ועצת אחיתופל כו' הנה על מלת איש החסירה מן הספר וקרי לא כתיב כתב הרי"א שלא איש אלא מלאך ולפי זה הוא כאלו נאמר כאשר ישאל מלאך בדבר האלקים ואחר השאלה היא מאת האלקים