עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מראות הצובאות על נביאים ראשונים

מראות הצובאות על נביאים ראשונים שא

Maraot Hatzovoat (Nevi'im Rishonim) 301 · מראות הצובאות על נביאים ראשונים · free full Hebrew text

Open in the reader →

טו (ב) והשכים אבשלום כו' ראוי לשים לב אם היה שואל מאי זה עיר היה מה תשובתו לומר מאחת שבטי ישראל כי טענו עיר והודה לו בשבט ומי יתן והיה משיב לו משבט פלוני אלא מאחד שבטי ישראל ועוד השיבו אליו ראה דברך טובים ונכוחים כו' כי הלא אם היה מספר לו טענות ריבו היה צודק לומר ראה דבריך טובים כו'. ועוד מאין ידע שלא ישמעו דבריו כי עדיין לא עמד בדין לפני המלך ועוד או' מי ישימני שופט כו' כל איש אשר יהיה לו ריב ומשפט והצדקתיו כי היתכן יהיו כלם זכאים והלא אי אפשר להיות כלם זכאים כי אם זה נופל וזה קם דאי אפשר למזכי שטרא לבי תרי. אמנם הנה הדבר אשר בו יתפאר הדיין הלא הוא אשר ישא פנים לבני קהלו ועמו המיוחד לו כמאמרנו על שמשון שנאמר בו דן ידין עמו כו' כי היה דן את עמו המיוחד לו הם בני שבטו כאחד משאר שבטי ישראל כי לא היה מכיר פני קהלו במשפט. ונבא אל הענין והוא בבא איש לדין לפני המלך היה מקדים ואומר לו אי מזה עיר אתה כלומר אם אתה מאחת שבטי יהודה עמו של המלך ישא פניך אז היה משיב האיש ואומר האם משוא פנים יש בדבר הלא מאחד שבטי ישראל עבדיך כי כולנו שבטי ישראל אנחנו מה לי שבט זה מזה אז היה אומר ראה דבריך טובים ונכוחים כי ככה ראוי להיות כל שבטי ישראל שוים לפני המלך אך ושומע אין לך בסברא זו ולא בלבד לפני העומדים לפני המלך כי אם גם מאת המלך עצמו ואל תאמרו כי אולי אם הייתי מלך הייתי עושה כן גם אני כי ראו עתה כי איני אומר לנסותני במלוכה כי אם מי יתנני שופט בלבד בעלמא בארץ כי הנה אין צריך לומר בהיות דין לראובן על שמעון שלא הייתי נושא פנים לאחד מבעלי דינים כי אם אפילו אם עלי שהוא על עצמי היה בא כל איש שיהיה גדול או קטין שיהי' לו ריב עלי שתובעני בדבר והיה לו משפט שיהיה זוכה בריבו עלי כי הנה הייתי רואה חובה לעצמי והצדקתיו נגדי וז"א ועלי יבא שהוא התביעתו עלי והיה לו ריב ומשפט שהוא שיהיה לו ריב ויהיה לו המשפט שזוכה בדין והצדקתיו שלא אשא פני עצתי כי אם אראה חובה לעצמי

(יד) ויאמר דוד לכל עבדיו אשר אתו כו'. ראוי לשים לב איך בהשיגו מהר' יכה העיר לפי חרב ולא תלה בהתאחר ההשגה וגם מה ענין הדיחו הרעה עליהם אך הנה אם ימהר הוא ועבדיו לברוח באופן שבבא אבשלום לירושלים יהיו רחוקים דוד ואנשיו מן העיר ולא יסתכנו בני העיר הנשארים בה אך אם ישיגם סמוכים לעיר הלא יירא אבשלום פן יתחזקו בני העיר עם דוד ואנשיו הסמוכים להם ותהי לאבשלום המלחמה מבית ומחוץ על כן יניחו את דוד עד הכות את כל בני העי' ולא ילחמו עם דוד עד הרחיקו נדוד בברחו מש"כ בהיו' דוד רחוק מהעי' שלא יסמכו בו בני העיר