מראות הצובאות על נביאים ראשונים ל
Maraot Hatzovoat (Nevi'im Rishonim) 30 · מראות הצובאות על נביאים ראשונים · free full Hebrew text
Open in the reader →אין פסח בבמת יחיד אלא בבמת ציבור ולא היתה במת ציבור אלא בגלגל בא"י כי דווקא פסח מצרים הותר ליעשות בח"ל וא"כ אם היו נמולי' ביום אחד עשר טרם עבור הירדן היו צריכין להמתין מלעבו' משום חולשא דאורחא עד חיותם והי' יום י"ד עובר על כן הוכרח לבלתי ימולו עד אחרי עוברם את הירדן כדי שימולו בי"א ויעבור רוב יום י"ג למילתם ויעשו את הפסח בערב יום י"ד כמו שכתבנו למעלה על אומרם וישבו תחתם במחנה עד חיותם שלא הלכו אנה ואנ' עד חיותם עד עבור רוב יום י"ג וזהו אומרו ויחנו בני ישראל בגלגל וכו' תדע למה לא נמולו עד עבור הירדן ולא קודם מפני שלא היו יכולין לעשות אח הפסח אלא אחר חנייתם בגלגל וזהו ויחנו וכו' ויעשו וגם היה בי"ד בערב שהוא אחר עבור יום י"ג למילת' וע"כ לא היו יכולי' להתעכב מלעבור את הירדן עד אח' שימולו שהרי היו צריכים להיות במחנה עד חיותם ולא היו יכולים לנסוע מהמחנה לעבור את הירדן עד יעבור לפחות רוב יום שלישי למילתם והוא זמן קרבן פסח ואין לומר שיעשו אותו במשכן בערבות מואב לז"א בערבות יריחו כלומר בערבות יריחו הוא מקום ליעשות קרבן פסח שהוא א"י ולא בערבות מואב כי לא הותר בח"ל אלא פסח מצרים בלבד וזהו אומרו בערבות יריחו
(יא) ויאכלו מעבור וכו' הנה אומרו מצות וקלוי ירא' לבלי צורך כי מי לא ידע שלא יאכל חמץ בפסח ואם אמר מצות למה אמר קלוי והנה בגמ' הקשו איך הקריבו העומר מעבור הארץ והלא קצירכם אמר רחמנא ולא קציר נכרי ומתוך המשא והמתן מסיק דבעשור לחדש שנכנסו עדיין לא בא השלי' ביד נכרי ובחמשה יומי נתמלאת התבואות ונגמר' כי ארץ צבי כתיב ואפשר כי אין חסר מהכתוב כלום שאמר ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח כלומר ולא מקודם שהוא עד הקריב העומר ושמא תאמ' והלא הוא קציר נכרי לז"א מצות וקלוי בעצם היום הזה לומר כי בעצם היום הזה היו שני מיני' בתבוא' אחד שנתבשלה כל צרכה התבוא' עד עשות ממנה מצות שנגמרה התבואה ונקצרה ונטחנה ונאפית מצות בזמן שהי' ג"כ קלוי שהיא תבואה לחה שעדיין לא נגמרה וקולין השיבלים באש והיות עדיין זמן קלוי הוראה שמה שנגמרה ונעשית מצות הי' משפע נסיי אשר בארץ הצבי שבימים מועטין נתבשלה ונגמרה מהתבואה בקרב ימים באופן שקרב העומ' בהיו' גידול התבואה ביד ישראל
(יב) וישבת המן וכו' ראוי לשים לב למה תלה שביתת המן באכילת מעבור הארץ. ועוד אומר ויאכלו מתבואת ארץ כנען בשנ' ההיא כי הלא מכ"ש שאכלוה בשאר השני' ומהו או' בשנה ההיא. ויתכן עשה להם הוא יתב' בזה כאשר עשה בעמוד אש וענן כי לא הי' מש עמוד הענן עד בא עמוד האש כך לא הושב' המו עד אכלם מעבור הארץ והוא