מראות הצובאות על נביאים ראשונים רצז

בית אבי ובהמנעו לא יהיה קולר דם נקי על המלך ועל כסא מלכותו כי דע לך כי המלך וכסאו נקי כי אין קימת המשפחה על היות בני בן מות מן הדין אז בשמוע המלך כי קימת המשפחה קלה היא שאינה על היות בנה חייב מות בב"ד אז אמר המלך אם כן איפה המדבר אליך והבאתו אלי ולא יוסיף כו' והכונה בנמשל היתה כי מלבד שלא היו עדים והתראה לא הרגו אבשלום כי אם נעריו ואין שליח לדבר עבירה אז ותאמר יזכר נא המלך כו' והנה יש מפרשים שאמרה לו הנה אמרת דבור בלבד ורצוני היא שתזכיר את ה' בשבועה וכך עשה שאמר חי ה' אם יפול משערת בנך ארצה והנה לפי זה לא היה לך לומר יזכר כ"א יזכיר ועוד כי מי זה יערב אל לבו לאמר למלך השבע לי על אשר דברת פן לא תתקיים ועוד כי מה שאמר בתחלה אינו זה שנשבע עתה כי בתחלה לא הזכיר את בנה כי אם איתה ועוד כי אולי יחקור המלך הדבר וימצא בנה חייב איך תשאל ממנו שישב' לה אך אמר' מה שאמרתי שבני אינו חיי' בדין והבטחתני למונעם מלגעת כי הנה זה היה אם אימתי היה מהתחייב בדין אך אינו אלא ע"ד ההורג שוגג כי יחם לב גואל הדם כך עם היות שאינו חייב בדין יראה אני פן יחם לב קרובי המת להמית את זה וגם בקשה יזכיר המלך את בנה ולא אותה בלבד כאשר עד כה שאמר אצוה עליך ולא יוסיף עוד לגעת בך על כן פירשה דבריה והקדים לו למען יכמרו רחמיו לאמר וזכר נא כו' והוא לומר אין מכיר צרת זולתי אם לא מי שעברה עליו כאותה צרה ועל כן אמרה יזכר נא המלך את ה' אלהיך כלומר כי לילא ה' אלהיך שראה בצרתך מרודפיך מה גדלה צרתך וכמאמרו ית' אנכי ה' כו' אשר הצלתיך מיד שאול כלומר לכן אתה תרחם על הנרדף ותגדל אימתי מהרבות גואל הדם לשחת כלומר מק"ו כי אתה היית נרדף והגעת עד פרק המיתה עם היות שלא הרגת את קרוב לרודף שיחם לבבו קל וחומר במקום שיש גואל הדם כנדון זה וז"א מהרבת כו' לומר מוראי הוא מחמת הרבות חמת גואל הדם לשחת על רדיפת רודפיך שרמזתי לך על כן יראה אנכי פן ישמידו את בני ועל כן נכנסה בלשון יחיד באומרה גואל הדם ויצאת בלשון רבים ולא ישמידו אך הוא כי תחלה לא דברה על נושא שלה כי אם על מציאות רבוי אימה שיש למי שהוא גואל דם על רודף מחמת קנאה כאשר לרודפים את דוד ואח"כ דברה על ענינה שיראה פן ישמידו את בנה בני המשפחה אז בשמוע המלך כי אין בנושא דין מות כי אם אימת גואל הדם כי יחם לבבו מעון ההורג שוגג אז ברור מלל ונשבע חי ה' אם יפול משערת בנך ארצה אז כהתימה המשל ותשמע מענה טוב מאת המלך אז גלתה הנמשל ותאמר ולמה חשבת כזאת על עם אלהים שמבלי היות בני בן מות בדין ירצו המשפחה לכבות גחלת הנשארה אך למשל היה וענין הנמשל הוא כדי שידבר המלך אשר דבר במשל למען תפוש אותו בדברו לעשות המבוקש