מראות הצובאות על נביאים ראשונים רצה

ואם הוא פירוש היה לו להפך ולומר מת אישי ואשה אלמנה אני. ועוד כי מי לא ידע שהאלמנות היא מחמת מות אישה. ו' אומרו ויכו בוי"ו ולא אמר ויכה כמשפטו. ז' כי מה הוא התרעומת כי למה לא יומת אם המית את אחיו שהאם לבלתי כבות גחלת אישה ינקה הרוצח ולא עוד אלא שהשיב לה המלך כי הדין עמה והלא אם במזיד הכהו רוצח הוא. ח' אומרו עלי אדוני המלך העון כו' כי אם בנה חטא איך יהיה עליה העון. ט' או' והמלך וכסאו נקי מי לא ידע שהמלך נקי. י' באומרו המדבר אליך כו' למה שינה עתה מבפעם הראשונה. י"א אומרו יזכר נא המלך את ה' אלהיך האם שוכח היה המלך את ה' אלהיו חלילה. י"ב אומרו מהרבות מהו הרבוי הלז אשר לגואל הדם. י"ג שאחר אומרו גואל הדם לשון יחיד אומר ולא ישמידו לשון רבים י"ד אומרו חי ה' אם יפול משערת כו' איך יחליט הפיטור ואולי בב"ד ימצא חייב. ט"ו אומרו ולמה חשבת כזאת כו' היכן חשב דוד רעה על עם ה'. י"ו קשר אומרו מות נמות אל הקודם. י"ז למה כפל מות נמות. י"ח אומרו וכמים הנגרים כו' שיראה חלילה שהמתים יאבדו כמים הנגרים ארצה אשר לא יאסתו והוא הפך האמור והפך אומרו וחשב מחשבות כו'. י"ט אומרו לא ישא אלהים נפש והלא כבוד ה' יאספם. כ' אומרו ותאמר שפחתך אדברה נא כו' מי לא ידע שאם לא אמרה בלבה לדבר שלא דברה. כ"א הכנסה בשפחה וצאתה באמה. כ"ב שאחר שהודה לה ואמר חי ה' כו' איך אומרת היא אולי כו' כמסתפקת. כ"ג אומרו כי ישמע כו' להציל אותי ואת בני כי אחר שגלתה הנמשל למה חוזרת אל המשל. כ"ד או' יהיה נא דברך למנוחה מה היא המנוחה הזאת שאם עשות מבוקש' הל"ל מנוחה ולא למנוחה וגם מי לא ידע כי יהיה למנוחה. כ"ה או' כי כמלאך ה' כו' איך נתינת טעם אל היות דברו למנוחה הוא היותו שומע טוב ורע ומה ענין היותו כמלאך ה' לענין השמיע טוב ורע. כ"ו אומרו ה' יהי עמך אין ברכה זו מתייחסת אל הענין. כ"ז אומר למען סבב כו' ולמה לא עשה ע"י עצמו: אמנם הנה רצה יואב תאמר אל המלך משל יענה עליו המלך בו גיזר' שאחר כן בשמוע הנמשל יהיה בעיני עצמו כאשם אם לא יעשה מבוקשה שהוא להשיב את אבשלום בנו ולבלתי יראה המשל כמו אכזב צוה לה ואמר התאבלי נא שתקנה בעצמך דרך אבלות ועצבות למען שבלכתך אל המלך תהיה תכונה הוראת עצבות בעצם בל תכזיב מראיתך את דברי פיך ולבשו בגדי אבל בלבוש ובעור בשרך אל תסוכי וגם בגופך ולא תתראי בצהיבות פני' כי אם כאשה עצובת רוח אשר זה ימים מתאבלת על מת ובאת אל המלך ובחכמתך תבא אל המלך ותמציאו המצאה כמשל אל ענין אבשלום לבא אל הנמשל שהוא המכוון וזהו ודברת אליו בדבר הזה כי תדברי משל כדבר המאורע הזה של אבשלום לבא ממנו אל הנמשל ואח"כ ראה כי אולי לא תדע להמציא משל ומליצה צודק בעצם על