מראות הצובאות על נביאים ראשונים רצד

עד שויפרץ בו עד ששלח עמו כל שאר בניו באו' כי לא יעשה לו דבר בהיותו בקרב אחיו ולא שוה לו כי המיתוהו נעריו קבל עם ובאה השמועה כי המית את כל בני המלך ויען יונדב כי לא כן היה כי אם אמנון לבדו מת ויברח אבשלום וישא הנער הצופה את עיניו וירא והנה עם רב הולכים מדרך אחריו שהוא כי רדפו אחריו ואח"כ היו הולכים מהדרך שהיו הולכי' אחריו כי שבו מלרדפו לבא העירה אז אמ' יונדב אין זה כי אם שבני המלך באו ושבו הרודפים ויבאו אחר בני המלך לשומר' בדרך לבל השליך החבל אחר הדלי ויהי כן כי ויהי ככלותו לדבר והנה בני המלך באו

(לט) ותכל דוד כו'. ראוי לשים לב מה ענין אומרו לצאת אל אבשלום שאם הוא לצאת דוד מעירו ללכת אליו אל תלמי מלך גשור לא יעלה על לב אך הנה כל המפרשים פה א' מסכימים כי באו' ותכל דוד הוא כאו' ותכל נפש דוד שאל"כ לא היל"ל ותכל לשון נקבה והוא כפסוקים רבים החסרים תיבה כאו' בראשית ברא אלהים שהל"ל בראשית הכל ברא וכן שנת לעיני עושה רע מאת ולפי זה אחשוב יאמר ותכל נפש דוד וכל כך גדלה התאוה עד היותה כבאה לצאת ממנו אל אבשלום והטעם כי נחם כו' והוא אשר ידענו כי האדם מתנחם על המת ולא על החי כמאמרם ז"ל וימאן להתנחם וזה יאמר ותכל נפש דוד כמעט לצאת בשביל אבשלום אך ניחם על אמנון ולמה ניחם על אמנון ולא על העדר אבשלום אשר הרגו לז"א כי מת לומר כי אמנון מת ועל המת אדם נחם מה שאין כן על החי ועל כן לא נחם על פרידת אבשלום ולרמוז אל יציאת הנפש כמי שאינה לא נכתבה מלת נפש ותשאר על פה כמי שאינה

יד (א) וידע יואב כו'. הנה מיראת יואב פן ישיב המלך את, פניו לא הלך בעצמו לדבר עם המלך כי אם ידבר הוא אליו את כל הדברים אשר שם בפי האשה ההיא הלא יראה כמלמד דעת את המלך על כן התחכם לעשות ע"י אשה כי יניחנה לדבר דבריה עד יתמם מה שלא יעשה ליואב כי יגער בו ולא יניחנו לגמור כל דבריו אם לא יערב לו להשיב את נדחו ואשה חכמ' בחר לו מתקוע' וישם את הדברים בפיה ולמען הגזים הדבר ספר' על עצמ' כמעשה אמנון ואבשלום למען בפיו יאמר כי רע עליו להמית איש בשביל הכותו את אחיו כאשר יבא באופן יהיה לה לפתחין פה לומר כי אם כן למה על שהכה אבשלום את אמנון מבקש לאבד את אבשלום. ולבא אל הענין ראוי לשים לב אמרו כדבר הזה שהל"ל הדבר הזה. ב' או' ותאמר האשה התקועית כו' ואינו מספר מה אמרה וחוזר אומר ותאמר פעם שנית. ג' כי קודם דברה דבר הוא הנפילה אל אפיה וההשתחויה ולמה הקדי' ואמר ותאמר האשה התקועית אל המלך ואחר כך ותפיל על אפיה ארצה ותשתחו. ד' איך יצדק אומרו אבל. ה' כפל או' אשה אלמנה וימת אישי כי הכל אחד