מראות הצובאות על נביאים ראשונים רפח

אם אנכי כמשז"ל שטרם יקרב אל שמואל קפץ השמן מיד שמואל על ראש דוד נמצא כי הוא יתברך משחו וכן אנכי בעצמי הצלתיך מיד שאול כמה פעמי' מה שלא היה אפשר ע"י זולתי כי אין יכול להציל מיד בעלי בחירה אם לא השי"ת לבדו וכן ואתנה לך את בית אדוניך כו' ומי שנתן לך כל מה שלא היה שלך לא היה נותן לך בת זוגך אשר בפי דברתי בת פלוני לפלוני ומה זה מיהרת לאוכלה פגה וזה מדוע בזית את דבר ה' שאמרתי בת פלוני לפלוני שבמה שלא המתנת עד אגלגל הדבר לתתה לך ורצית לעשות על ידך טרם זמנה הורית כי לא האמנת שיתקיימו דברי וזהו מדוע בזית את דבר ה' ועוד כי אלו את אוריה החתי הכית בחרב שלא יהיה חרב בני עמון כי אם חרב ב"ד על מרדו במלכות ואח"כ ואת אשתו היית לוקח לך לאשה החרשתי כי אז טוב לך אך ואותו הרגת בחרב בני עמון בתמיה' זו רעה חול' על כן על זאת דסליקנה מינה דע כי ועתה לא תסור חרב מביתך עד עולם ועל אשר קדמת לקחת את האשה וגם לא המתנת אחר שבעת הימים לאבלו על זאת אמר עקב כי בזיתני לבלתי קחת אותה על ידי ותקח את אשת אוריה החתי כלומר עודנה בחזקת אשתו גם שגרושה היתה ולא המתנת עד שלא תהיה אשתו כלל עם היות שהיא עתידה ומוכנת להיות לך לאשה ע"כ

(יא) כה אמר ה' כו'. ויאמר דוד חטאתי כו'. לה' כלו' על חילול ה' אך לא חטאתי לאוריה כי גירשה וגם הוא חייב מיתה היה על שמרד במלכות ויאמר נתן אל דוד הנה עון חילול ה' אינו מתכפר עד המות כנודע מארבעה חלוקי כפרה אך כאשר אתה לא בקשת תואנות לאמר לא חטאתי כי אם מיד אמרת חטאתי כי גם ה' העביר חטאתך מלקטרג לפניו שהוא המשחית הנעשה בעון כאשר פירשו בספר הזוהר ויועיל שלא תמות כלומר אך ייסורין לא יעדרו ממך אפס כי נאץ נאצת עליך את אויבי ה' הם הרשעים שנתת להם פתחון פה לדבר עליך ואשר נאץ נאצת שהוא על האשה ועל מיתת בעלה והחילול ה' דבר גדול הוא שיועיל הוידוי להעביר הקטיגור ולהחליף מיתתך בילד היולד לך ממנה כי מות ימות כלומר במקום מות שלך ימות הוא ולהורו' כי גם מיתת הילד מכפרת על הריגת אוריה אמר כי הבן הילוד כו' כי מה בא הגם לרבות אך יאמר גם זה ימות כאשר מת אוריה כלומר כי גם זה לעומת זה הוא ואלו היה הילד חולה כבר היה אפשר לחשוב כי מאז גזר הוא יתברך מיתת הילד תחת העון ובמה יודע כי הוידוי אשר התודה דוד העביר המיתה ממנו אל הולד במה שהנער היה בריא ולא ניגף עד לכת נתן אל ביתו שמורה שעתה נתחדש הדבר שהוא כי על ידי הוידוי אומר הילד תחת אביו וכן הוכר כי מה' יצא הנגף ההוא במה שמיד הכביד כי ויאנש וזהו ויגוף ה' כו' והעד כי מיד ויאנש

(טז) ויבקש דוד כו'. הנה הל"ל מאת האלהים. ב' אומ' בעד הנער