מראות הצובאות על נביאים ראשונים רפא
Maraot Hatzovoat (Nevi'im Rishonim) 281 · מראות הצובאות על נביאים ראשונים · free full Hebrew text
Open in the reader →היתה ויתכן כי לא נעלם מדוד כי רוח ה' דבר בו ומלתו על לשונו שבת זוגו היתה לו בת אליעם ועל כן אפשר שכאשר דרש לאשה ויוגד לו למי הנערה אז ויאמר דוד הלוא זאת בת שבע בת אליעם כלומר כי בת זוגו היא והיא אשת אוריה החתי כמתמה איזה דרך הלכה מאתו לאיש חתי אז וישלח מלאכים כו' וישכב עמה והנה מהראוי היה לכתוב תחלה והיא מתקדשת מטומאתה ואח"כ וישכב עמה כי אין ספק כי לא בא עליה מבלי תטהר תחלה אך נכתב אחרי כן לסמוך אל מה שרוצה לומר ותהר כו' וישלח דוד אל יואב כו' והוא כי הלא כמו זר נחשב איך אחרי בואו עליה ישלח אחרי בעלה לערב זרע בזרע ולבלבל את כל העולם על כן אמר כי הנה היא היתה מתקדשת מטומאתה באופן שהדבר נודע כי לא היה לה הריון כלל מאוריה שעתה היתה מתטהרת מנדותה על כן כאשר הוגד לו כי הרתה ידע בודאי כי לו לבדו היה הזרע ובכן אם יבא אליה אוריה אחרי כן אין כאן עירוב זרע בזרע כי ודאי מדוד היא והיה בלבו שכאשר תלד ינהוג בולד דין בנו מאנוסתו או ממפותתו לכל דבר כי פנויה היתה כאשר הרתה כמדובר מרז"ל וכן אפשר נרמז במה שראשי תיבות של ותבא אליו וישכב עמה והיא מתקדשת מטומאתה עולים קס"ט כמספר פנויה היא עם שתי התיבות והנה היה עם לב דוד ישוב אוריה אל ביתו ויהיה עם אשתו ולא תשוב אל דוד עוד כי לא היה חפץ רק להסתיר דבר מפני חילול השם ואת הילד אשר יולד אחרי אשר ידע כי ממנו הוא יהיה לו לבן לכל דבר כי פנויה היתה ויהי כבן מפותתו כמדובר על כן אמר אל אוריה אחרי דרוש ממנו ענין המלחמה דד לביתך ורחץ רגליך כניתן לו רשות לרדת אל ביתו עם שכל רעיו במלחמה ואמר ורחץ רגלך לרמוז לו שמפני צער המלחמה לא ימנע עצמו מלשמש מטתו עם היותו מעורכי המלחמה ולהיות אז מנהג לטבול לקירויים אמר על מה שאחר התשמיש ורחץ רגלך וייחס הטבילה אל הרגלים על שבסיבת הזרע היוצא מבין רגליו היא הטבילה הנקראת רחיצה בלשון התורה כד"א ורחץ במים ויצא אוריה מבית המלך ותצא אחריו משאת המלך שאחר שהיה לוחם מלחמת המלך בשליחותו ששלח אחריו דרך המלך הוא להאכילו ולהשקותו בהיכלו אם אין לו בית ומדור שם משלו ואם משלחו אל ביתו לשלח אל ביתו מה שהיה ראוי להאכילו ולהשקותו בהיכלו והמותר לכל בני ביתו וכן עשה כי ותצא אחריו משאת המלך לבית אוריה לרמוז לו הלוך ילך הביתה ואכל ושבע ודשן הוא וביתו וכל אשר אתו ועכ"ז לא שח לבו וישכב אוריה פתח בית המלך כו' ולא ירד אל ביתו ושב ויאמר לו המלך הלא מדרך אתה בא כלומר נלאה מדוע לא ירדת אל ביתך כלומר לנוח כראוי מלאות הדרך וכוון לנסות אם ידע דבר מהמאורע וגם להפציר למען הסתיר דבר ולא יודע למי ההריון ההוא כמדובר למעלה ובתשובת אוריה באומרו הארון וישראל וכו' נודע אל דוד כי לא ידע אוריה מעשה