מראות הצובאות על נביאים ראשונים רפ

י (ב) ויאמר דוד אעשה חסד כו'. הנה ארז"ל כי החסד אשר עשה נחש אל דוד היה כי דוד הפקיד את אביו ואת אחיו ביד מלך מואב ומלך מואב הרג את כלם זולתי א' מאחיו שברח אצל נחש מלך בני עמון ושלח מלך מואב אל מלך בני עמון שיתננו לו להמיתו וכחש לו והחביאו וחי על כן יתכן יאמר אעשה חסד כאשר עשה אביו עמדי חסד שהוא כי כאשר נחמני על הריגת אבי ואחי ע"י השאיר את הא' ההוא כך אנחמהו על מיתת אביו על שנשאר הוא אחריו ואמר כי באו עבדי דוד ארץ בני עמון וטרם בואו אל המלך מעת ידעו הדבר אשר באו לדבר ניחומים על לב המלך מיד באו אל המלך לאמר המכבד דוד כו' הלא בעבור חקור את העיר כו' כלומר ועל כן עכבנום שלא יתפשטו בעיר בתואנת בואם אל המלך לדבר עמו וירגלו אותה לדעת מוצאיה ומובאיה אז לקח אותם ויגלח את חצי זקנם כו' ויהיה על כי נחש אביו שלח בימי שאול אל אנשי יבש גלעד בזאת אכרות לכם בנקור לכם כל עין ימין וארז"ל שהוא לנקור מהספרי תורה לא יבא עמוני והוא כי ייחסו אומרו לא יבא עמוני לעין ימין ומואבי לעין שמאל ובקשו לנקור של עמוני שהוא הימין וכן ארז"ל כי זה היה דבר עבדי בנו אליו באומרם המכבד דוד את אביך בעיניך שהוא כי הנה בספרי דוד היה לא יבא עמוני כלומר והוא נגד כבוד אביו שהיה מקפיד על זה ובכן אחשוב שעל כן גלח חצי זקנם כנגד חצי ענין לא יבא עמוני ומואבי כי על כבוד החצי היה מקפיד שהיה נגד כבודם ועל שלא בחרו ישראל במילת עמונים בהתגיירם להביאם לקהל על כן ביזו את המילה ויכרות את מדויהם עד שתותיהם עד גלות מילתם וישלחם

יא (ג) וישלח דוד וידרוש כו'. הנה הראוי יאמר ויאמרו לו הלא זאת וכו' ולא ויאמר שנראה שדוד הוא המדבר וכן אומרו הלא בלתי צודק שאם הוא דרש לאשה לדעת מי הוא הראוי יאמר כי ויאמר לו זאת בת שבע כו' מאי הלא זאת. ועוד כי אם אומרו והיא מתקדשת מטומאתה הוא שטבלה והכונה להקל מעל דוד שלא בעל נדה הל"ל תחלה והיא מתקדשת ואח"כ וישכב עמה. ועוד כי הלא ארז"ל כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה כלומר שאין להאשימו למוציא שמע שוא על צדיק כי אינו אלא טועה בלבד כפשטי המקראות והלא מה ישיבו על זה אהא כי קרא דוד את אוריה וישלחהו לבא אל ביתו ולשכב עם אשתו ומה יעשה אם יהיה אח"כ הולד ספק אם מדוד אם מאוריה ואולי יכשל באחותו מאביו וכיוצא ממכשולות אשר יכשל בן הספק וכן לענין ירושה וכדומה לה והיה לו לחוש לגזירת חכמים שקצבו שלשה חדשים להבחין בין זרע לזרע. ועוד למה אמר לו ורחץ רגליך. ועוד אומרו ותצא אחריו משאת המלך מה היתה משאת המלך ולמה היתה: אך הנה אין ספק כי רז"ל קבלו האמת כי כל היוצא למלחמת בית דוד גט כריתות היה כותב לאשתו וכן ארז"ל ראויה היתה בת שבע לדוד אלא שאכלה פגה כי בת זוגו