מראות הצובאות על נביאים ראשונים רעט

של אמת בלי תקות תגמול ולא חסד אנשים העושים על תגמול ופירשו רבותינו ז"ל ומרשעת ציבא שאמר שהיה מפיבשת חסר תורה וזהו בלו דבר וכאשר לקחו דוד מצאו מלו דבר שהוא מלא תורה

(ג) ויאמר לו דוד אל תירא. בראות שכאשר אמר לו מפיבושת לא אמר הנני כי אם הנה עבדך חשש דוד אולי נכנע מאימת מות פן ימיתהו דוד על כן אמר לו אל תירא כי עשה אעשה עמך חסד כפול א' כי והשבתי לך כו' והחסד השני הוא כי ואתה תאכל על שולחני תמיד

(ו) ועבדת כו'. הנה מאומרו והיה לבן אדוניך ואכלו נראה כי לא יאכל על שולחן המלך כי אם מתבואת שדהו יאכל ובפסוק עצמו אומר ומפיבושת בן אדניך יאכל תמיד לחם על שולחני. ועוד כי אחר שבו הוא מדבר אומרו ומפיבשת בן אדוניך יאכל הוא מיותר. ועוד אומ' ולמפיבושת בן קטן ושמו מיכה מי הכניס הודעה זו בין הדבקים. ועוד אומרו מיד וכל מושב בית ציבא עבדים למפיבושת למה נאמר כי הלא מהקודם מבואר. וגם למה נאמר אחר אומר שלמפיבושת בן ושמו מיכה. אך הנה לזה נעיר עוד כי אחרי אומרו נתתי לבן אדוניך ועבדת לו את האדמה הל"ל והבאת והיה לו ולמה נאמר והיה לבן אדניך הלא עליו הוא מדבר והיה די יאמר והיה לו. אך הנה יצדק יקרא ציבא עבד לשאול ויקרא מפיבושת בן אדוניו וכן יצדק יקרא ציבא עבד למפיבושת כי הוא ירש את כל אשר לשאול יקרא מיכה בן אדוניו. ונבא אל הביאור אמר כל אשר לשאול נתתי לבן אדניך הוא מפיבושת בן אדוניו ואח"כ אמר ועבדת לו לבן אדניך הנזכר הוא מפיבושת את האדמה והבאת והיה לבן אדוניך לחם ואכלו ואין בן אדוניך שאמרתי ואכלו מפיבושת כי ומפיבושת בן אדניך יאכל תמיד לחם על שולחני. ויאמר ציבא ככל כו' כן יעשה עבדך אך אם אומרך שמפיבושת יאכל על שולחנך אם הוא כי אתה חושש שאולי לא יאכל על שולחני לפי כבודו הנה אוכל על שולחני עתה כמיוחד מבני המלך והנה עתה חל עליו חובת ביאור מי הוא בן אדניך שעליו אמר והבאת לבן אדוניך ואכלו ופירש ואמר ולמפיבושת בן קטן ושמו מיכה כלומר ועליו אמרתי לבן אדניך ואכלו ושמא תאמר הלא את מפיבושת קראת בן אדניך יורה כי רק שאול יקרא אדוניו ואיך את מיכה תקרא בן אדניך כאלו מפיבושת הוא אדוניו לז"א אל תתמה כי גם מפיבושת אדוניו יקרא כי הלא כל מושב בית ציבא עבדים למפיבושת הבנים והעבדים ואין זה כי אם על מה שהוליד זקנה ציבא קנה רבו ולכן בן אדניו יקרא מיכה בעצם יותר מהקרא בן מפיבושת בן שאול כי כעת אין לשאול לא ציבא ולא בניו ועבדיו ומה שיותן למיכה ואכלו הוא כי ומפיבושת יושב בירושלם כי על שולחן המלך תמיד הוא אוכל ואיננו בחלק בנימין גבעת שאול כי שם ביתו ושדה אדמתו וגם לא יוכל ללכת שמה כי והוא פסח שתי רגליו: