עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מראות הצובאות על נביאים ראשונים

מראות הצובאות על נביאים ראשונים רעח

Maraot Hatzovoat (Nevi'im Rishonim) 278 · מראות הצובאות על נביאים ראשונים · free full Hebrew text

Open in the reader →

יהודה מלשאר ומה גם למאמר רז"ל שאמרו כי היה עושה משפט לאמתו ואם היה נארע שהחייב בדין היה אביון ואין לו לשלם היה דוד עושה עמו צדקה ונותן לו כדי לפרוע אל העשיר ולכן היה אפשר כי לא לכל השבטים היה עושה זה כי אם לשבטו לז"א כי הכל היו שוים לטובה לפניו ואל ענין סמיכות הכתוב שאחריו ארז"ל כי אימת השוטרים מקיימת דין הדיינים כי מה שויהי דוד עושה משפט וצדקה כו' על ידי כי יואב על הצבא ואימתו מוטלת על העם לדכא תחת רגליו את אשר לא יקים את משפט המלך והן אמת כי אומרו בנתים וצדקה יראה הפסק בין המשפט אל יואב אך לפי מאמר רז"ל כי הצדקה היה עם המשפט אינו הפסק כי לקיים משפטו היה עושה צדקה עם הדל לפרוע חובו. עוד יתכן גם שתהיה הצדקה בפני עצמה כי אמר שני דברים משפט וצדקה ועל המשפט אמר ויואב על הצבא ועל הצדקה איך היה יכול לבדו לזכור כל עניי עמו שהיו עם רב כחול אשר על שפת הים על זה אמר ויהושפט בן אחילוד מזכיר שהוא היה משתדל לדעת על ידי שלוחיו לכל מקום ומזכיר לפני המלך בל ישכח כל מקום הראוי לעשות בו צדקה

(יח) ובניהו כו'. הנה בדברי הימים אומר ובניהו בן יהוידע על הכרתי כו' ויצדק מאמרה ז"ל שהיה על משפט האורים ותומים שנקרא שמם כרתי שכורתים דבריהם פלתי שמופלאים בדבריהם אך בספר זה שאומר ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי. וראוי לשים לב כי כאשר בקודמים מספר שררת כל אחד למה בבניהו אינו מזכיר שום שררה כיון שאינו אומר על הכרתי כי אם ועל כאלו נאמרה גיזרה מקודם אך אפשר במה שארז"ל על פסוק ובניהו בן יהוידע בן איש חי וכי כולי עלמא בני מיתי נינהו אלא שאף במותו נקרא חי על רוב צדקתו ובזה יאמר ובניהו היתה לו מעלה אחת שהיא היותו בן יהוידע שנית שהיה גם כן על הכרתי כו' וזהו אומרו ועל שהוא מוסיף על היותו בן יהוידע ובני דוד מלבד היותם בנים לדוד גם כן כהנים היו גדולים וחכמים רמי החשיבות מצד עצמם

ט (א) ויאמר דוד כו'. מלבד הסמיכות ראוי לשים לב אל מלת הכי שהיא יתירה אך אחרי אומרו ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו אמר הכי שהוא כך בלשון ארמי לומר כך כלומר כאלה שאני עושה צדקה אתם יש נותר לבית שאול ואעשה עמו חסד ולא בלבד עם ישראל כי אם גם על בן מלך בני עמון רצה לגמול חסד כאשר יבא אחרי זאת ואשר היו לפניו לא ידעו דבר לכן קראו לו את ציבא כי הוא ידע ואז אמר לו האפס עוד איש לבית שאול כלומר ששאלתי ואין מגיד לי ועל כן אמר לו האפס ולבל יסתיר אמר לו אל תירא כי לטובתי אני שואל כדי שואעשה לו חסד אלהים כלומר חסד ראוי לעשותו בדין שהוא לשלם גמול יהונתן אוהבי וז"א אלהים שהוא דין כאומרו למעלה בעבור יהונתן: או יאמר חסד אלהים שאעשה חסד