מראות הצובאות על נביאים ראשונים רעה

לפדות את ישראל הנז' אל תתמה על החפץ כי הלא הענין היה לו לעם כלומר כי עדיין לא היו ראויים ליקרא עם ה' והכניסם שמה לצרפם בכור הברזל במצרים להכינם להיות ראויים לו יתברך לעם כמפורש אצלנו בביאור התורה על טעם גלות מצרים שהיה לצרף שם חלאת זוהמת נחש עד היותם ראוים להיות לעם לה' לתת להם התורה וזהו לו לעם. עוד שנית והוא ולשום לו שם כי על ידי מה שפדה יתברך את ישראל ממצרים הודע שמו יתברך בעולם כי אף פרעה שאמר מי ה' וכו' לא ידעתי את ה' חזר והודה ואמר מי כמוך באלהים ה' וכמאמר הכתוב ואכבדה בפרעה ובכל חילו וזהו ולשום לי שם ועדיין היה מקום יאמר איש מה זה היה כי במצרים הראה ית' גדולת שם ההויה הגדול ושם אלהים שהוא השכינ' היה בגלו' כביכול ואחרי צאת ישראל ממצרים היו יחד בהוראת גדולה מפורסמת לכל שהוא ענין וה' הולך לפניהם יומם כו' שהוא הוא ובית דינו כמפורש בספר הזוהר ועוד שנית כי במצרים גם שהכם עשר מכות נשארו חיים אך ארץ ישראל הפיל הוא יתברך לפניהם ל"א מלכים לז"א מה שהוסיף יתברך לעשות לכם ה' אלהים שהם הוא ובית דינו הנזכרים באמור גדלת ה' אלהים הגדולה אחר היציאה להיות וה' הולך לפניהם בהוראת גדולה לעין כל מה שאין כן במצרים וגם והדבר השני והוא נוראות לארצך להמית ל"א מלכים מה שלא עשה כן במצרים הלא הוא כי שתי אלה היו מפני עמך אשר פדית כבר ממצרים גוים הם השבטים הנקראים גוים כד"א גוי וקהל עמים שאת שבט בנימין קרא גוי וגם פדה אלהיו של כללות ישראל היא שכינה שהיתה בגלות כלומר ועל כי אז היו פדויים ישראל והשכינה על כן הגדולה היתה נראית לשני השמות שהם הוא ובית דינו מש"כ עודם במצרים כי אז היתה שכינה בגלות על כן לא נראת שם גדולת שכינתך אז וכן לא זכו להכרית שונאיהם של ישראל טרם פדותם כי עדיין לא היו ראויים מש"כ אחרי כן שהיו כלם צדיקים על כן הראם ית' נוראות להכרית ל"א מלכים ומה גם לרז"ל האומרים כי המה היו מלכי העולם אלא שלכל אחד היה לו מקום ממשלה בארץ צבי

(כד) ותכונן כו'. ומחסידותך עם היותם בלתי מוכנים הכינות אותם ע"י דם פסח ומילה ומת"ת ותת להם את הארץ שהיו מוכנים להיות לך לעם עד עולם עם היות שגם מקודם יוכנו היית להם לאלהים הכינותם שיהיו ראויים הנה שאת הבלתי מוכנים השתדלת להכינם ומכ"ש שאת אשר כבר הוא מוכן אפילו למלכות שיאות לך להמשיך מלכותו וזהו ועתה ה' אלהים כו' והוא כי הנה ג' חלוקות היו במלכותו אחד בדוד ושלמה שנית משלמה והלאה עד מלך המשיח שלישית מלך המשיח עצמו שהוא דוד והנה נשבע ה' לדוד אמת לא יסור ממנה שמפרי בטנו ימליך לכסא לו בין אם יהיה צדיק או לא יהיה לא יוסר מלכותו ממנו וזהו שפירש לו פה באומרו אשר