מראות הצובאות על נביאים ראשונים רעא

נבואת נתן זאת היתה אחר המזמור ההוא או באותה הלילה ונתן הגיד בנבואה אשר הגיד לו ה' ברוח הקדש ובכן לפי זה הם שתי טענות אחד כי הנה הניח לו ה' יותר מכל השפטי' ומזה יבטח על העתיד ועוד כי הלא כבר הגיד לו ה' כי בית כו' כמדובר וגם עתה איני מוציאך ריקם כי אם כאשר ימלאו ימיך כו' הוא יבנה בית לשמי כו' וזה החסד אשר אעשה לו כי לא יהיה עונש מה שיחטא הסיר מלכותו ממנו כאשר עשיתי לשאול כי אם והוכחתיו וכו' הם ייסורין ע"י בני אדם או נגעים אך חסדי לא יסור ממנו כאשר הסירותי מעם שאול שהיתה פקודת אשמתו הסר מלכותו אך כל זה הוא את בנך אך את זרעו צריך זכות שתמשך מלכותם לעול' וכמאמרנו על אשר דבר ה' לדוד שאמר מה שיהיה אמת שהוא קיים עכ"פ הוא כי מפרי בטנך אשית לכסא לך הוא שלמה כי גם שיחטא לי איסרנו ומלכותה ליה קיימא אך לזרעו לא כן כי אם שאם ישמרו בניך בריתי כו' גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך וזהו אומרו פה הנה לבנך שהו' המולך תחתך חסדי לא יסור ממנו להסיר מלכותו בהעוותו כי אם והוכחתיו בייסורין ומלכותו קיים אך לבניו עדי עד לא כן כי אם שונאמן ביתך שישמרו בריתי וממלכתך עד עול' וזה הוא את זרעך אך לך גדולה מזו היא כי כל זה יהיה לפניך כי דוד מלך ישראל חי וקיים ועוד אבטיחך כי גם שמזרע זרעך יפסק מלכות כסאך לעתיד יהיה נכון עד עולם כי דוד הוא מלך המשיח

(יח) ויבא המלך כו'. ראוי לשים לב מה זו ישיבה לפני ה' ויש מרבותינו למדו מכאן שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד וראוי לדעת למה ילמד זה פה ויש מרז"ל אומרים שלמד שקודם תפלה צריך אדם להתיישב לכונן דעתו עליו להתפלל ב' אומרו ה' אלהים בין אומרו מי אנכי לאומרו ומי ביתי. ג' אומרו עד הלום כי מלת עד מיותרת. ד' אומרו ותקטן עוד זאת כי היה די יאמר ותקטן זאת, ה' למה חוזר להזכיר אדני אלהים ולא סמך על האמור. ו' אומרו וזאת תורת האדם שהוא משולל גיזרה והבנה וגם אמרו האדם בה"א הידיעה. ז' כי אומרו ואתה ידעת את עבדך כו' אין נראה גיזרה צודקת אל מאמר ראש הפסיק. ח' אומרו בעבור דברך כי איך יעשה בעבור הדבר ואם הוא שלא היה עושה אם לא בעבור שכבר דברו הוא הפך המכוון כי בא להחזיק לו יתברך טובה ואומר הפכו. ט' אומרו וכלבך אחר הדיבור ומציאותו בהפך. י' אומרו עשית להודיע והוא בהפך ההודעה היא לעשות ולא העשיה להודיע. י"א אומרו על כן ידעת כי היאמר מעשה לעושהו שעל שהיטיב לו גדל. י"ב אומרו כי אין כמוך ואין אלהים זולתך שהם שני הפכים כי באומרו כי אין כמוך אינו שולל שאין זולתו כי אם שא נו כמוהו ובאומרו כי אין זולתך שולל אחר לגמרי גם בלתי כמוהו. י"ג אומרו כאשר שמענו באזנינו היתכן שכל הודאת