מראות הצובאות על נביאים ראשונים כז

והיה צודק אומרו כי הילודים בדרך לא מלו כלומר שעל כן הוצרך למול אותם ועוד אומרו כי ארבעים שנה כו' איך הוא נתינת טעם אל הקודם, ועוד כי הרי נאמר זה למעלה כל העם היוצא ממצרים הזכרים כל אנשי המלחמה מתו במדבר וכו' ולמה חוזר לאומרו ולא עוד אלא שהפסיק בנתים במה שאינו מן הענין: ויתכן שהוא סמוך אל מקרא שלפניו ויהי כשמוע כל מלכי האמורי אשר בעבר הירדן ימה וכל מלכי הכנעני כו' אשר הוביש ה' את מי הירדן מפני בני ישראל וימס לבבם ולא היה בם עוד רוח מפני בני ישראל והוא כי ראה יתברך כי היה פתחון פה לישראל לימנע מלימול כל ימי כיבוש משום חולשא והם צריכים גבורה למלחמה ואיך יחלישו כח ע"י המילה ע"כ מה עשה ית' כאשר ע"י יבושת מימי הירדן נמס לבב כל המלכים ההם ולא היה בם עוד רוח אז אמר זה עת לימול כי לא יאמרו שצריך גבורה נגד הגוים כי הלא כבר המה כמתים וגם יכירו כי אין הכיבוש ההוא בטבע וזהו ויהי כשמוע וכו' בעת ההיא אמר ה' אל יהושע כו' עוד גזרה חכמתו יתב' ימולו מיד במחרת עלותם מהירדן ביום אחד למען יעברו שלשת ימים שהנימול חולה בהם מחמת מילה למען יעשו את הפסח בארבעה עשר אחר היותם בריאים כי קרבן פסח צריך זריזות ומה גם לעורכי מלחמה ויכנסו לחוג בבריאות והוא מאמר הכתוב לפנים ויהי כאשר תמו כל הגוי להמול וישבו תחתם עד חיותם ויחנו בגלגל ויעשו את הפסח בארבעה עשר וכו' ידוע כי חיותם הוא אחר יום ג' למילתם וע"כ הוצרכו כלם לימול יום אחד שהוא בי"א לניסן וגם ידוע כי אין להקדים פסח למילה כי כל ערל לא יאכל בו ע"כ אמר הוא יתברך ליהושע עשה לך חרבות צורים לך שאתה זריז במצות חרבות חדים שעל ידי הכנה זו ימולו יום א' וכן היה כי על היום ההוא אמר ה' על מלתם היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם שהוא כמ"ש ז"ל שהיו אומר' כי כוכב דם נגד פניהם ונחלף לדם מילה ואמר ושוב מול וכו' הנה לבוא אל הענין נעתיק לשון מאמר ז"ל בפרקי ר"א וז"ל תניא ר' ישמעאל אומר וכי ערלים שמעו קולו של הקב"ה בסיני ח"ו נמולים היו אלא שלא כתקנן והיו כורתין ולא פורעין וכל מי שמל ולא פרע כאלו לא מל לכך אמר הכתוב לא מלו וכשבאו לא"י א"ל הקב"ה ליהושע יהושע אי אתה יודע שאין ישראל נמולין כדרכן וכתקנן חזר ומול את ישראל פעם שנית עכ"ל ז"ל: וזה נבא אל הענין והוא ע"ד ר' ישמעאל ויותכו דברי הכתובים והוא כי אמר אלהים אל יהושע שוב מול את בני ישראל שהוא את אשר כבר מלו בלא פריעה שוב מול דהיינו פריעה הנקראת גם היא מילה כמ"ש ז"ל על כפל לשון המול ימול שהוא מילה ופריעה ועל אשר לא נמולו כלל שהם הילודים בדרך אמר שנית שהוא כי כאשר נמולו כל ישראל שהיו ערלים בצאתם ממצרים ימולו עתה שנית והנה למול את כל שני הסוגים האלה יום א' עשה לו חרבות צורים מחודדות כדבר