מראות הצובאות על נביאים ראשונים רס

עושה מרכבה ממנו שקול ככולם

(יז) וישמעו פלשתים כו'. הנה פלשתים הם האומרים לאכיש מלכם הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו זה פעמים על כן בשומעם כי מלך אמרו הנה אין זה כשאול ובכן צריך ילכו כל פלשתים עליו אולי יוכלו לו וזהו וישמעו פלשתים ויעלו כל פלשתים ועוד כיוונו לעשות כל עיקר מלחמתם עליו וזהו לבקש את דוד על כן כאשר שמע הדבר וילך אל המצודה שהוא כמגדל עוז עד יראה אשר ידבר ה' אליו ואז וינטשו שיכילם המקו' בעמק רפאים ואז וישאל דוד בה' ויאמר ה' אליו עלה כי נתן אתן כו'. וראוי לשים לב אל ענין הכפל באומרו נתון אתן. ב' אומרו ויבא דוד בבעל פרצים כי אחר ששם זה לא הושם כי אם אחרי הכותו אותם למה הקדים ואמר שמאז בא היה אל בעל פרצים. ג' מהו הדמיון שיש למכה ההוא עם פרץ מים. ד' למה קראו פרצים ולא פרץ לשון יחיד. ה' אומרו בעל שלא היה לו לומר רק פרצים. אמנם הנה זה דרך ה' כי יפקוד על צבא המרו' במרום ואח"כ על מלכי האדמה על האדמה שמפיל את השר במרו' תחלה ואח"כ מוסר את העם ביד שכנגדו כד"א ויגרש מפניך אויב הוא השר ויאמר השמד את עצמו אך לא יהיה הו' ית' ממש לוחם גם עם העם למט' בארץ כי אם לפעמים על צד הפלא כאשר כתבנו שעשה לאברהם על ארבעה מלכים כי על כן אמר לו מלכי צדק אשר מגן צריך בידיך וכן עשה ביציאת מצרים על ים סוף שהמית את השר עד שראוהו מת על שפת הים וגם את העם כאשר נדר באומרו ה' ילחם לכם וכאשר עשה באומרו ה' איש מלחמה כו' ונבא אל הענין והוא כי דוד שאל אם יתן ה' את הפלשתים בידו שהוא ע"י הפיל את השר כי אז עמו נתינים כי הותש כחם וה' ברוב חסדיו אמר לו נתון אתן שהוא נתון את השר אתן את העם ועל כן ראוי יקרא פרצים כי שתי פרצות היו א' בשר וא' בעם ולא בלבד פרץ ה' אותם ויתיש כחם כי אם גם כביכול הוא היה הולך אתו ועושה המלחמה וזהו ויבא דוד בבעל פרצים כי בא עם מי שהוא בעל הפרצים הוא ית' כי הוא בא עמו ללחו' מלחמתו ויכם שם דוד כי לא היה הוא עושה רק מציאות נאה והוא ית' פועל מיתתו או ויאמר פרץ ה' את אויבי לפני שהכיר כי שני פרצים היו א' את השר וא' את העם וזהו את אויביו כי את מרבה השר ואויביו הם פלשתים והוא שת לבו כי ה' דכאם לפניו ופרצם אך לא שגם הוא ית' היה העושה המלחמה כי אם שפרץ אותם ונתנם לפניו שהוא ישמידם וייחס הדבר אל פרץ מים והוא כנהר שוטף ופוגע בקיר גבוה ומתקבץ שטף המים עד שכמו רגע פורץ הקיר כלו כאחת ושוטפה כך עשה הוא ית' כאלו דוד היה נהר שוטף ופלשתים כקיר לפניו ופרץ אותם הוא ית' בתכיפות נמרץ רבים חללים עד מאד בשעה קלה במקום אחד בלי יצטרך להתפשט אנה ואנה וזהו אומרו ויכם שם דוד על כן על שני הפרצים קרא למקום ההוא בעל פרצים כי הוא ית' בעל פרצים שפרץ הפרצות ההם ועדיין לא שת לבו כי לא בלבד פרץ ה' שני הפרצי' כי אם שגם בא הוא ית' עמו להמיתם בעצמו כאשר אמר ויבא דוד בבעל פרצים כי בא ממש עם בעל פרצים הוא יתברך ללחום מלחמתם ובזה נבא אל ענין אשר הביאו ית' בנסיון במלחמת פלשתים שאחר זאת שלא נתנם בידו כאשר בתחלה עד יהיה בנסיון שהיה