מראות הצובאות על נביאים ראשונים רנז

הנשים שימתינו בבית עד יעור ולא עכבום חוצה כי חפצים היו שלא יתבטלו מלקנות חטי המלך ואז הוציאו את כלי משחיתם וימלטו כי ברחו מרוצת אנשים כאשר היו ובני בית חשבו כי נשים היו המכות אותו ובתוך שבאו לראות אנקת המלך ממכתו נמלטו ושינו לבושיהם וזהו ורכב ובענה אחיו נמלטו כלומר הם חשבו שהנשים היו שנחלטו ולא היה כי אם רכב ובענה אחיו היו שנמלטו לפי האמת ולקול הרודפים לבקש הנשים שברחו לפי מחשבתם נתרוקן הבית מאנשי הבית לרדוף אחרי הנשים ולחפש אנה הלכו ואז כגוי אשר צדקה עשה חזרו ויבאו הבית לבקר את החולה אשר הוכה מהנשים ויוצאוהו על מטתו בחדר משכבו כי היה חולה מהמכה והכניסוהו מהבית שהיה ישן שם שינת הצהרים אל החדר מיד מפני שהחום יפה למכה ואז כי אין איש מאנשי הבית שם בבית מחפשים אחר אשר חשבו שהיו נשים ולא מוצאים היה להם פנאי לשוב להכותו עד שמת ולהסיר את ראשו ולהוליכו ואין רואה עד התרחקו מהמקום ואין יודע בדבר כי לא היה להם שם איש וילכו כל הערבה כל הלילה ואין רודף

ה (א) ויבאו כל שבטי כו'. הנה או' עצמך ובשרך אנחנו הלא כמו זר נחשב לזולת שבטי יהודה וכן אומר גם אתמול על איזה זמן מרבה הגם. ועוד אומרו ויבאו כל זקני ישראל אל המלך כי הלא בכלל כל שבטי ישראל שבאו היו הזקנים. אך יאמר בשום לב שלא אמרו עצמנו ובשרנו אתה אלא עצמך ובשרך אנחנו והוא כי הנה על אחד משלשה דברים ימאנו לקבל עליהם את הבא למלוך עליהם או מצד עצמו שאינו כדאי או מצד העם שאין לבם עמו ובלתי נאותים או שרואים היראה שאין חפצו ית' בו כי אם בזולתו ועל כן על שלשתן אמרו על הא' עצמך ובשרך אנחנו כלומר אנחנו בגוף ונפש נחשבים כאלו אנו גופך שהוא עצמך ובשרך נמצא כי אתה נפש לנו כלך עם רוחך גויתך כי כ"כ איכות יתרון שלמותך עלינו כיתרון הנפש על הגוף וגם כי הנה טענה שנית ג"כ יש והיא מצד העם כי אתמול גם שלשם בהיות שאול מלך עלינו עתה היית המוציא והמביא את ישראל כלה ויאותו לך ואם מן הצד השלישי מהחפץ האלהי ית' לעד כי הנה ויאמר ה' לך אתה תרעה את עמי את ישראל ואתה תהיה לנגיד על ישראל ויהיה ענין כפל הלשון ומלות השונות ענין מאמרם ז"ל על פסוק מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו כי מאשר ראה הוא ית' טוב הנהגתו בצאן אמר לו אותך חפצתי לרעות צאני ישראל וזה יאמר ויאמר ה' לך אתה תרעה את עמי את ישראל כלומר אתה שהיית רועה בצאן תרעה את עמי שלא כתרועת מלך שמכביד עול על העם כי אם שתהיה לנגיד כי תכיר כי השי"ת הוא המלך והינך נגיד ומנהיג מתחת ידו ית' וזהו לשון נגיד שהוא מנהיג וממשיך כנגדא על ענא והנה כל זה דברו כללות ישראל ואז בראות טוב הקבלת המלך נגשו הזקנים הם החכמים הראויים לכרות ברית עם המלך בעד כל ישראל ואז ויכרות להם ברית ושבו ומשחוהו לעין כל בפרסום נוסף על אשר נמשח בהחבא

(ו) וילך המלך כו'. כתב הרי"א וז"ל ענין המלחמה הזאת והעורים והפסחים המתרגם נמשך לדעת חז"ל בפירקי ר"א אמרו שהעורים והפסחים הם צלמים אמרו בדרש אנשי יבוס אמרו לאברהם כרות עמנו ברית שאין זרעך יורש את עיר היבוסי ואנו מוכרים לך את מערת המכפלה ועשה כן ואנשי יבוסי עשו