מראות הצובאות על נביאים ראשונים רנד

שאול וצפחת המים וברחתי וקראתי מרחוק הלא תענה אבנר רגליך לא לנחושתים הוגשו שלא רדפת אחרי להכותני אך יורה כי לבך היה שלם עמי ולא מרדת בי באופן שלא תדמה אל נבל לומר שכמות נבל במרדו היה מיתתך אך אין זאת כי אם שכנפול הצדיק לפני בני עולה לכפר על דורם שהם בני עולה ונופל לפניהם כך נפלת אז ויוסיפו כל העם לבכות עליו בשומעם כי בעונם מת ועוד הוסיף להורות כי מר לו מאד על מיתתו שבאו להברות את דוד לחם וישבע לאמר כה יעשה לי אלקים כאשר לאבנר וכה יוסיף כ"א לפני בא השמש אטעם לחם או כל מאומה אז וכל העם הכירו כו' וראוי לשום לב שבפסוק לא נזכר מה הכירו וראוי לסמוך סוף פסוק שאחר זה ולומר וכל העם הכירו כי לא היתה מהמלך להמית את אבנר. ועוד כי אחרי אומר וייטב בעיניהם מה חוזר ואומר ככל אשר עשה המלך בעיני כל העם טוב ועוד כ"ף הדמיון מה טיבה לומר ככל והיה לו לומר כל אשר עשה כו'. ועוד אמרו וידעו כל העם כו' ביום ההוא כי אומרו ביום ההוא הוא מיותר. אך הנה היה אפשר שמאת המלך היה הדבר אז שלא ידע מאומה אך לא נצטער וייחר לו על מיתתו כי היה בלבו כאשם על רדפו אותו עם שאול והנה הוא עשה כמה דברים להוציא מלבם של ישראל א' אשר קלל את יואב ב' אשר הלך אחרי המטה ג' אשר בכה על קברו ד' הקינה אשר עמד ויקונן עליו עד שהוסיפו העם לבכות והנה אין ספק כי כל זה הספיק להסיר מלב העם שלא היתה מאת המלך להמיתו אך עדיין היה אפשר שלא הגיע לו צער על מיתתו אך מאשר לא רצה לאכול ונשבע על כך יורה זה כי חרה לו מאד והנה על זאת נאמר וכל העם הכירו שהוא הכירו הצער שכדבריו כן לבו כי מצטער הוא ושמא תאמר במה הכירו אולי אומר כך ולא כן לבו לז"א וייטב בעיניהם והוא כלל בידנו כי כל אשר ידבר האדם או יעשה האדם ויש בחינות לחשוב שכדבריו טובים כן לבו או שלא כן לבו במה יודע הלא הוא לפי הפעולה והרושם שעושה בלב השומעים כי אם הדברים יוצאים מלבו כך אל לב השומעי' מגיע ואם השומעים לא ייטבו בעיניהם טוב דבריו הוא הוראה שלבו גם הוא בלתי שלם וצודק לאמרי פיו כמאמרנו במקומות רבים וזה יאמר וכל העם הכירו כי מצטער הוא כדבריו במה הכירו הלא הוא כי וייטב בעיניהם ולא הסתפקו אם מלבו היה אומר או מן השפה ולחוץ יורה כי מהלב יצאו ואל לבותם נכנסו ופירש ואמר איך מאשר היה טוב בעיניהם הכירו הלא הוא כי ככל אשר עשה המלך בעיני כל העם טוב כלו' ככל אשר עשה כפי בחינת מעשהו אם מלבו אם לאו כך לפי ערך מעשהו הוא בעיני כל העם טוב שאם לבו שלם כך בעיני כל העם טוב מאד ואם לא שלם בעצם כך הוא גדר מה שהוא טוב בעיני כל העם והנה זה הוא על הכרת מה שהכירו מצער המלך שהוצרך עד שראו שנשבע וקיים לבלתי אכל לחם עד בא השמש אך להכיר כי לא מאת