מראות הצובאות על נביאים ראשונים רנג

הביאך את מיכל בבואך כו' כלומר על פי דרכך בבואך שלא אטריחך רק שבבואך תביאה עמך בדרך כי להוציאה מרשות שהיא עתה אינו מוטל עליך כי זולתך יעשה זאת שהוא אחיה וזהו וישלח דוד מלאכים אל איש בושת לאמר תנה את אשתי כו' כי ידע כי עתה שאבנר אינו שלם עמו לא ימרה את פי דוד וכן היה כי איש בשת שלחה עם בעלה עד בחורים ואמר אליו אבנר לך שוב ויביאה הוא

(כז) וישב אבנר כו', ארז"ל שדנו בדין סנהדרין ויהיה זה אומרו אל תוך השער הוא שער הזקנים והוא שאמר לו אם היה עשהאל רודף אותך היה לך לינצל בא' מאבריו והשיב שאם היה מכוין לכך בין כך ובין כך יהרגנו אמר לו אם כן איך הכיתו אל החומש ולא סתם אל מקום שיזדמן וכן אמרו ז"ל ששאל לו חליצת איטר והשפיל חצי גופו להראות דרך החליצה והתיר הקשרים ומצא מקום לתחוב חרבו אל החומש בלי ראות אבנר ואחשוב נרמז באומרו בשלי שהוא כד"א של נעליך וישמע דוד ולא מיד אלא מאחרי כן ויאמר הן אמת שלא יבצר מלחשוב בני האדם כי בעצמי נעשתה התועבה הזאת אך מה' היודע האמת נקי אנכי וז"א נקי אנכי מעם ה' וכו' אבל אתחיל להורות כי לא מלבי במה שאקלל את יואב אשר עש' הרע' כי יחולו על ראש יואב ואל כל בית אביו ולא בית אמו כי אחתי הוא ואנכי לא חטאתי ואל יכרת כו' והם כמ"ש ז"ל לעומ' ה' דברי' שהאב זוכ' לבניו ולבל יאמרו הן אמת שאת' לא עשית אך אפשר היית בעצה על כן אמר ויואב ואבישי אחיו הרגו לאבנר כלו' מה שכללתי בית אביו הוא על כי יואב ואבישי אחיו הרגו לאבנר והוא שאם העצה נחשוב כמו שגם היועץ היה כעושה הוא אבישי וזהו ויואב ואבישי אחיו הרגו לאבנר אך לא אני והוא כי פסוק ויואב כו' כולו הוא סוף דברי דוד ויאמר אל יואב ואל כל העם אשר אתו קרעו בגדיכם וחגרו שקים וספדו כי חכם שמת הכל קרוביו ומה שהוא לא עשה כן הוא כי והמלך דוד הולך אחרי המט' והו' לומ' כי למה שהוא מלך אינו יכול לעשות לפי הדין יותר מזה אך אח' שויקברו אותו אז וישא את קולו ויבך ויבכו כל העם ועדיין היה אפשר יחשבו כי מאת המלך היתה העצה כי חשבו למורד במלכותו על כי המליך את איש בושת או שהיה עם שאול ברודפו אותו וקרה לו כאשר לנבל שמת בעון שמרד במלכות בית דוד כי כבר היה משוח מלך אלא שבדיני אדם היה פטור על כי עדיין לא יצא טבעו בעולם על כן להסי' מלבם עמד ויקונן המלך אל אבנר ויאמר הכמות נבל יתכן ימות אבנר על שמרד במלכות בית דוד לא כן הוא חלילה כי הלא אם כן היה כאשר יצאתי מן המערה אחרי שאול ודברתי לו כל הדברים רעים ההם בפניך ישפוט ה' ביני וביניך ונקמני ה' ממך כו' מרשעים יצא רשע כו' והיה ה' לדיין כו' הנה ידיך לא אסורות היו להכותני ארצה אם היית בעצת שאול נגדי וכן כאשר לקחתי החנית מראשותיו